החזקת אברך נשמעת כמו מושג עמום, ובפועל היא דבר מוגדר מאוד. יש משפחה, יש הוצאות חודשיות קבועות, ויש פער בין ההכנסה לבין מה שצריך כדי לעבור את החודש. התרומה סוגרת חלק מהפער הזה. בעמוד הזה מופיע מה בדיוק ההחזקה כוללת, כמה זה עולה בפועל, האם מותר לתרום אותה מכספי מעשר, ואיך התרומה מגיעה ליעדה בלי עמלות.
מותר לתרום להחזקת אברך מכספי מעשר, וזה אף הידור. השולחן ערוך קובע שכספי מעשר ניתנים לעניים, ואברך נזקק שאין לו כדי מחייתו הוא עני לכל דבר. יתר על כן, כשעומדים לפנינו שני עניים שווים במצבם ואחד מהם תלמיד חכם, ההלכה מורה להקדים אותו.
אין סכום מינימום. ההחזקה נעשית גם בסכומים קטנים וקבועים, ואפשר גם לחתום על הסכם יששכר וזבולון על סכום של כמה מאות שקלים בחודש ולא על אלפים.
התרומה מועברת במלואה. בלי פערי תיווך, בלי עמלות ובלי אחוזים. אנחנו מכירים את המשפחות אישית, והכסף מגיע אליהן ישירות.
במדריך הזה
- מה זה החזקת אברך בפועל
- מה התרומה מכסה
- כמה נותנים ואין סכום מינימום
- האם מותר מכספי מעשר
- האם אברך נחשב עני לפי ההלכה
- כמה דינים מעשיים במעשר כספים
- מתי התמיכה הכי נחוצה
- מה המשפחה עוברת
- הסכם יששכר וזבולון לעומת תרומה
- איך יודעים שהכסף מגיע ליעדו
- החזקת אברך לעילוי נשמה
- איך מתחילים
- מה זה כולל ואיך הוא מתנהל
- שאלות ותשובות
מה זה החזקת אברך בפועל
אברך הוא אדם צעיר או מבוגר שהחליט להקדיש את יומו ללימוד תורה. הוא יושב בכולל, לומד בשעות קבועות, ומקבל מלגה שברוב המקרים אינה מספיקה לכיסוי ההוצאות של משפחה.
החזקת אברך פירושה השלמת הפער. לא מתן שכר עבור עבודה, ולא מימון פרויקט, אלא סיוע קבוע למשפחה שקיימת בפועל, עם ילדים, שכר דירה, חשמל וקניות.
עמותת אור הרשב"י בשיתוף עמותת עזרה משמים מחזיקה אברכים בני תורה היושבים והוגים בתורה יום וליל. אנחנו מכירים את המשפחות אישית, ומעבירים את התרומה במלואה, בלי פערי תיווך ובלי עמלות.
נתינה של צדקה יש בה רמות, ואחת הגבוהות שבהן היא החזקת תלמידי חכמים. גם בתוך הרמה הזאת יש הבדל, ולכן ראוי להעדיף גוף ותיק ומוכר שפועל שנים רבות ושאפשר לברר עליו, על פני גוף שאינו מוכר.
מה התרומה מכסה
זו השאלה שנשאלת הכי הרבה, ולכן ראוי לענות עליה בפירוט. אנחנו מדברים על צורכי קיום בסיסיים, ובפרט לאור יוקר המחיה:
- מזון. קניות שוטפות לשבוע ולחודש, ובכלל זה קניות לקראת שבת וחג שהן ההוצאה הכבדה ביותר.
- ביגוד והנעלה לילדים. ההוצאה שנדחית הכי הרבה כשאין כסף, ושהילדים מרגישים אותה ראשונים.
- חשבונות הבית. חשמל, מים וארנונה, שהם קבועים ואינם ניתנים לדחייה.
- הוצאות חינוך. תשלומים למוסדות הלימוד של הילדים.
המילה מלגה יוצרת לפעמים רושם של תוספת נוחות, וזה אינו המצב. מדובר בפער בין ההכנסה לבין מה שנדרש כדי לעבור את החודש, והוא נסגר או שאינו נסגר.
כמה נותנים ואין סכום מינימום
אין סכום קבוע ואין רף כניסה. יש מי שמעביר סכום חודשי קטן וקבוע, ויש מי שמחזיק אברך בהיקף מלא. שניהם מסייעים, וההבדל ביניהם הוא בהיקף ולא באיכות המצווה.
נקודה שרבים אינם יודעים היא שגם הסכם יששכר וזבולון אינו חייב להיות על אלפי שקלים. אפשר לערוך אותו על סכום של חמש מאות או שבע מאות שקלים בחודש, על החלק היחסי של אותו לימוד, וההסכם תקף ומלא.
לגבי מה השיעור הראוי לצדקה בכלל, השולחן ערוך קובע שאם ידו משגת יתן כפי צורך העניים, ואם לא, יתן עד חומש נכסיו וזו מצווה מן המובחר, ואחד מעשרה היא מידה בינונית, ופחות מכאן עין רעה. הרמ"א מוסיף שם שאל יבזבז אדם יותר מחומש, שלא יצטרך לבריות.
המסקנה המעשית פשוטה. הסכום הנכון הוא זה שאפשר להתמיד בו. הוראת קבע צנועה שנמשכת שנים שווה יותר מסכום גדול שנפסק אחרי חודשיים, גם למשפחה המקבלת וגם לנותן.
האם מותר מכספי מעשר
התשובה היא שמותר, ואף הידור הוא להחזיק תלמיד חכם נזקק מכספי מעשרות. מצוות מעשר כספים שייכת מלכתחילה לעניים ולנזקקים, וזה בדיוק המקרה.
הדבר עולה מפורשות מלשון הרמ"א בשולחן ערוך:
ואין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה, כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה, רק יתננו לעניים.
שולחן ערוך יורה דעה סימן רמט סעיף א, בהגהת הרמ"א
מלשון זו נלמדים שני דברים. הראשון, כספי מעשר מיועדים לעניים ולא לצורכי מצווה אחרים, ולכן תמיכה במשפחה נזקקת היא בדיוק היעד שלהם. השני, ומכאן ההסתייגות, מי שמעביר כסף למטרה שאינה נתינה לעני, כמו רכישת תשמישי קדושה או מימון פרויקט, זה כבר עניין אחר וראוי לשאול בו רב.
על עצם מצוות המעשר מובא במדרש תנחומא על הפסוק עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר, עשר כדי שלא תתחסר, רמז למפרשי ימים להפריש אחד מן עשרה לעמלי תורה.
האם אברך נחשב עני לפי ההלכה
זו שאלה מדויקת וטוב ששואלים אותה, מפני שממנה נגזר אם אפשר לתרום מכספי מעשר. ההגדרה פשוטה, מי שאין לו כדי מחייתו, כלומר מזון וביגוד בסיסיים, נחשב עני. אין הגדרה של סכום, אלא של פער בין הצרכים לבין היכולת.
אבל יש כאן יותר מזה. השולחן ערוך דן במה קורה כשעומדים לפנינו עניים רבים ואין די בכיס לכולם, וקובע סדר קדימה. ולאחר שהוא מפרט את הסדר לפי ייחוס, הוא מוסיף הסתייגות מכרעת:
במה דברים אמורים, בזמן שהם שווים בחכמה. אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם. וכל הגדול בחכמה קודם לחבירו.
שולחן ערוך יורה דעה סימן רנא סעיף ט
כלומר הידיעה בתורה גוברת על כל סדר הקדימה האחר. הרמ"א מוסיף שם דבר חריף עוד יותר, שאפילו חכם הזקוק לכסות ועם הארץ הזקוק להחיות, החכם קודם. זהו המקור ההלכתי המלא לכך שהחזקת אברך נזקק אינה רק מותרת מכספי מעשר אלא מדורגת בראש.
כמה דינים מעשיים במעשר כספים
מכיוון שרוב התורמים מגיעים דרך המעשר, ריכזנו כאן כמה כללים מעשיים שנשאלים בפועל:
- מחשבים מהרווח נטו. עשרה אחוזים לאחר הפחתת ההוצאות ההכרחיות לצורך הרווח, כמו נסיעות ופנסיה. ויש אומרים שאף מי שמשלם מזונות יכול לקזז אותם מן החישוב.
- ירושה במזומן חייבת במעשר. ירושה שאינה במזומן טעונה שאלת רב.
- אישה בעלת הכנסה וחשבון נפרד יכולה לעשר בלי אישור הבעל, כפי שמובא בתשובה מאתר הרב מוצפי שליט"א.
- מי שאינו מתפרנס כדי צורכו פטור מהפרשת מעשר כספים.
מי שרוצה לחשב את הסכום המדויק שלו יכול להשתמש במחשבון מעשר כספים, ומי שמפריש חומש ולא מעשר ימצא הסבר בעמוד כמה זה חומש. בכל שאלה שאינה מן הכללים הרגילים, ראוי לשאול רב.
מתי התמיכה הכי נחוצה
ההוצאות של משפחה אינן מתפרסות באופן שווה על פני השנה, ויש כמה נקודות שבהן הפער נפתח פתאום. מי שרוצה שהתמיכה שלו תיפול במקום הנכון, כדאי שיכיר אותן.
הראשונה היא לקראת החגים. פסח ותשרי הם ההוצאה הכבדה ביותר בשנה, ובהם מצטרפים יחד מזון, ביגוד לילדים והוצאות נוספות. משפחה שמסתדרת בקושי בחודש רגיל נכנסת לחודש כזה עם פער גדול פי כמה.
השנייה היא תחילת שנת הלימודים. תשלומים למוסדות, ציוד וביגוד, והכל מרוכז בשבועות ספורים.
השלישית היא אירועים משפחתיים, ובראשם חתונת ילד. זו ההוצאה שאין דרך לדחות אותה ואין דרך לצמצם אותה מתחת לרף מסוים.
מכאן נגזרת עצה מעשית אחת. תמיכה קבועה עדיפה על תמיכה שמגיעה בתגובה לפנייה, מפני שהיא מאפשרת למשפחה לתכנן קדימה ולחסוך לקראת החודשים הכבדים, במקום להגיע אליהם ולחפש פתרון ברגע האחרון.
מה המשפחה עוברת
קל לדבר על סכומים וקשה לדבר על מה שקורה מאחוריהם, ובכל זאת ראוי לומר את זה. משפחה שאין לה מספיק אינה חסרה דברים גדולים. היא חסרה דברים קטנים שהילדים מרגישים.
ילד שאין לו נעליים חדשות לחג יודע את זה. ילד שלא הביא את התשלום למוסד יודע את זה. וההורה שיושב ולומד ויודע את שני הדברים האלה נושא אותם איתו גם בשעות הלימוד. זהו החלק שאינו מופיע בשום טבלה.
לכן דרך הנתינה חשובה לא פחות מן הסכום. תמיכה קבועה שמגיעה בשקט ובלי שצריך לבקש עליה בכל פעם מחדש, שומרת על כבודה של המשפחה. תמיכה שיש לבקש עליה מחדש בכל חודש עולה למקבל אותה במחיר שקשה למדוד.
מסיבה זו אנחנו מעדיפים הוראת קבע, גם כשהסכום קטן. היא מאפשרת למשפחה לדעת על מה היא יכולה לסמוך, והיא חוסכת ממנה את הצורך לבקש.
הסכם יששכר וזבולון לעומת תרומה
אפשר לתמוך באברך בשתי דרכים שונות, וההבדל ביניהן מהותי ולא רק טכני.
| נקודה | תרומה | הסכם יששכר וזבולון |
|---|---|---|
| מהות | צדקה לנזקק | שותפות בשכר הלימוד |
| מסמך | אין צורך | שטר חתום על ידי שני הצדדים |
| תזמון | אפשר גם חד פעמי | נקבע מראש על לימוד עתידי |
| מכספי מעשר | מותר ואף הידור | תלוי בהגדרה, ראוי לשאול רב |
| סכום | כל סכום | גם מאות שקלים בחודש |
נקודה שכדאי להכיר, הסכם שכל כולו תמיכה בתלמיד חכם עני הוא צדקה גמורה, ואילו הסכם שנערך בעיקר כדי לזכות בשכר הוא בגדר השתתפות במצווה, ואדם אינו קונה לעצמו מצווה מכספי צדקה. מכיוון שהדבר תלוי בפרטים, כדאי לשאול רב לפני שקובעים. הרחבה מלאה, כולל נוסח השטר להורדה, נמצאת בעמוד הסכם יששכר וזבולון.
איך יודעים שהכסף מגיע ליעדו
זו שאלה לגיטימית לחלוטין, ואנחנו מעדיפים שישאלו אותה. אלה התשובות:
- אנחנו מכירים את המשפחות אישית. אין כאן רשימת נתמכים אנונימית ואין גורם מתווך שמחלק במקומנו.
- התרומה מועברת במלואה. בלי עמלות, בלי אחוזים ובלי פערי תיווך. העבודה על האתר נעשית בהתנדבות.
- אפשר ליצור קשר ולעקוב. מי שרוצה לדעת לאן הלך הכסף שלו יכול לפנות ולשאול.
- ותק. העמותה פועלת כשלושים שנה בתמיכה בעניים ובנזקקים, רובם תלמידי חכמים.
לגבי צד המקבל, ראוי לומר מילה. מבקשים תמיכה בקושי רב, ולכן דרך הנתינה חשובה לא פחות מהסכום. העברה קבועה ושקטה מכבדת יותר מהעברה שיש לבקש עליה בכל פעם מחדש.
להתחיל להחזיק אברך
אפשר להתחיל בסכום קבוע וצנוע, ולהתאים אותו בהמשך. התרומה מועברת במלואה למשפחות שאנחנו מכירים אישית.
החזקת אברך לעילוי נשמה
אפשר לייחד את ההחזקה לעילוי נשמת נפטר, וזו אחת הדרכים החזקות ביותר, מפני שהיא נמשכת. הלימוד נזקף לעילוי הנשמה בכל יום שבו האברך יושב ולומד, ולא פעם אחת.
מבחינה מעשית מציינים את שם הנפטר ואת שם אמו, ואומרים לפני הלימוד שהוא לעילוי נשמת פלוני בן פלונית. אין צורך בטקס ואין צורך במסמך, אלא אם עורכים הסכם יששכר וזבולון מסודר.
רשימה רחבה של דרכים נוספות, כולל כאלה שאינן כרוכות בכסף, מופיעה בעמוד רעיונות לעילוי נשמת נפטרים, ובעמוד הנצחת הנפטר. אפשר גם לשלב עם אמירת קדיש על הנפטר על ידי אברך.
איך מתחילים
הצד המעשי קצר, ואלה השלבים:
- מחליטים על סכום. כזה שאפשר להתמיד בו, ולא כזה שיצטרך להיפסק.
- מחליטים על צורה. תרומה רגילה, או הסכם יששכר וזבולון עם שטר חתום.
- מודיעים אם זה לעילוי נשמה. אם כן, מוסרים את שם הנפטר ואת שם אמו.
- קובעים העברה קבועה. הוראת קבע עדיפה, מפני שהיא אינה תלויה בזיכרון.
אפשר לתרום כאן באתר גם את כספי המעשרות, וכן להפריש מעשר כספים באופן שוטף. כל שאלה שאינה ברורה, אנחנו כאן ונשמח לענות.
נקודה אחרונה שכדאי לומר בגלוי. אנחנו נשאלים לפעמים אם התמיכה הזאת אינה מנציחה מצב שבו אדם אינו מתפרנס בעצמו, וזו שאלה הוגנת. התשובה היא שרוב האברכים שאנחנו מכירים אינם בוחרים בעוני, אלא בוחרים בלימוד ומשלמים עליו מחיר. חלקם עובדים בשעות שאינן שעות הסדר, חלקם מלמדים, וחלקם מתפרנסים בקושי משיעורים. התמיכה אינה במקום עבודה אלא במקום החֶסֶר שנשאר גם אחריה.
אנחנו גם נשאלים כמה זמן נמשכת ההתחייבות. התשובה היא שאין התחייבות כלל, ואפשר להפסיק בכל שלב בלי להסביר דבר. אנחנו מבקשים רק דבר אחד, שמי שמחליט להפסיק יודיע על כך מראש ולא ייעלם, כדי שנוכל לסדר למשפחה מקור אחר בזמן ולא ברגע האחרון.
מה זה כולל ואיך הוא מתנהל
כולל אברכים הוא מסגרת לימוד לגברים נשואים, ובזה הוא נבדל מישיבה שבה
לומדים בחורים רווקים. ההבדל אינו רק בגיל. אברך בכולל נושא בית ומשפחה, ולכן שאלת הפרנסה
נוגעת בו בכל יום, בעוד בחור בישיבה עדיין נסמך על הוריו.
סדר היום בכולל מחולק בדרך כלל לשניים או לשלושה סדרים קבועים. סדר בוקר, סדר צהריים, ובחלק
מן הכוללים גם סדר ערב. בין הסדרים יש שיעור כללי, וברוב המקומות נערכות בחינות תקופתיות על
החומר שנלמד. אין מדובר בלימוד חופשי לפי מצב רוח, אלא במסגרת עם שעות, נוכחות ותוכנית לימוד.
על הלימוד מקבל האברך מלגה חודשית. גובה המלגה משתנה מכולל לכולל, והוא
נגזר מן התקציב שעומד לרשות המקום ולא ממספר הנפשות במשפחה. כאן נמצא שורש העניין. המלגה נקבעת
לפי צד אחד של המשוואה, וההוצאות של המשפחה נקבעות לפי הצד השני, ושני הצדדים אינם מדברים
ביניהם.
לכן משפחה של אברך עם ארבעה או חמישה ילדים יכולה למצוא את עצמה עם פער חודשי קבוע, גם
כשהכולל משלם את המלגה במלואה ובזמן. הפער הזה אינו תוצאה של ניהול לקוי ואינו זמני, והוא לא
נסגר מאליו.
החזקת אברך פירושה השלמת אותו פער, ולא מימון הכולל. הכסף אינו מועבר למוסד ואינו משמש
לתקציב שלו, אלא מגיע ישירות למשפחה. זו גם הסיבה שהתמיכה נחשבת צדקה לעני לכל דבר, ולכן היא
כשרה מכספי מעשר כספים כפי שהוסבר למעלה.
עוד נקודה שראוי להכיר היא בין הזמנים. בתקופות שבין הסדרים, ובעיקר בחודש ניסן ובחודשי
הקיץ, חלק מן הכוללים אינם משלמים מלגה מלאה. אלה גם החודשים שבהם ההוצאות של המשפחה גדולות
יותר בגלל החגים והחופש, ולכן דווקא שם נפתח הפער הגדול ביותר.
מכאן שההבדל בין תמיכה חד פעמית לבין הוראת קבע אינו רק בסכום המצטבר. תרומה שמגיעה פעם אחת
נבלעת בחודש שבו התקבלה, ואילו סכום קבוע, גם צנוע, מאפשר למשפחה לפרוס את ההוצאות ולדעת מראש
על מה היא יכולה לסמוך בחודשים הכבדים. זו הסיבה שאנחנו מבקשים קביעות לפני שאנחנו מבקשים
גודל.
שאלות ותשובות
האם מותר לתרום להחזקת אברך מכספי מעשר
מותר ואף הידור. הרמ"א בשולחן ערוך יורה דעה סימן רמט כותב שאין לעשות מכספי מעשר דבר מצווה כגון נרות לבית הכנסת, רק יתננו לעניים. אברך נזקק שאין לו כדי מחייתו הוא עני לכל דבר, ולכן זהו בדיוק היעד של כספי המעשר.
האם אברך נחשב עני לפי ההלכה
מי שאין לו כדי מחייתו, כלומר מזון וביגוד בסיסיים, נחשב עני, ואין הגדרה של סכום אלא של פער בין הצרכים ליכולת. יתר על כן, השולחן ערוך ביורה דעה סימן רנא סעיף ט קובע שכשעומדים לפנינו עניים שווים במצבם, תלמיד חכם קודם, וכל הגדול בחכמה קודם לחבירו.
כמה עולה החזקת אברך
אין סכום קבוע ואין רף מינימום. יש מי שמעביר סכום חודשי קטן וקבוע ויש מי שמחזיק בהיקף מלא, ושניהם מסייעים. גם הסכם יששכר וזבולון אינו חייב להיות על אלפי שקלים, ואפשר לערוך אותו על סכום של חמש מאות או שבע מאות שקלים בחודש על החלק היחסי של הלימוד.
מה התרומה מכסה בפועל
צורכי קיום בסיסיים. מזון וקניות שוטפות ובפרט לקראת שבת וחג, ביגוד והנעלה לילדים, חשבונות הבית כמו חשמל מים וארנונה, ותשלומים למוסדות הלימוד של הילדים. לא מדובר בתוספת נוחות אלא בפער בין ההכנסה לבין מה שנדרש כדי לעבור את החודש.
מה ההבדל בין תרומה להסכם יששכר וזבולון
תרומה היא צדקה לנזקק ואינה דורשת מסמך, ואילו הסכם יששכר וזבולון הוא שותפות בשכר הלימוד הנערכת בשטר חתום ונקבעת מראש על לימוד עתידי. לגבי מעשר, תרומה מותרת ואף הידור, ואילו בהסכם הדבר תלוי בהגדרה וראוי לשאול רב.
איך אני יודע שהכסף מגיע ליעדו
אנחנו מכירים את המשפחות אישית, אין גורם מתווך, והתרומה מועברת במלואה בלי עמלות ובלי אחוזים. העבודה על האתר נעשית בהתנדבות, והעמותה פועלת כשלושים שנה בתמיכה בעניים ובנזקקים. מי שרוצה לדעת לאן הלך הכסף שלו מוזמן לפנות ולשאול.
אפשר להחזיק אברך לעילוי נשמת נפטר
אפשר, וזו אחת הדרכים החזקות מפני שהיא נמשכת, והלימוד נזקף לעילוי הנשמה בכל יום שבו האברך יושב ולומד. מבחינה מעשית מוסרים את שם הנפטר ואת שם אמו, ואומרים לפני הלימוד שהוא לעילוי נשמת פלוני בן פלונית.
איך מחשבים כמה מעשר להפריש
מחשבים עשרה אחוזים מהרווח נטו, כלומר לאחר הפחתת ההוצאות ההכרחיות לצורך אותו רווח כמו נסיעות ופנסיה. השולחן ערוך ביורה דעה סימן רמט קובע שעד חומש היא מצווה מן המובחר, אחד מעשרה מידה בינונית, ופחות מכאן עין רעה, והרמ"א מוסיף שאל יבזבז אדם יותר מחומש.
מי שאינו מתפרנס כדי צורכו חייב במעשר
לא. מי שאינו מתפרנס כדי צורכו פטור מהפרשת מעשר כספים. הכלל הוא שהמעשר ניתן מן העודף ולא מן החסר, ומי שנמצא בעצמו במצוקה אינו מחויב בו. בכל מקרה של ספק, ובפרט כשמדובר בירושה שאינה במזומן, ראוי לשאול רב.
תמונות נוספות
רבנו משה אלשיך אומר בפרשת שמות שכשם שמכל מצווה שאדם מקיים נברא מלאך מליץ, כך מכל פעם שאדם מקיים את מצוות הצדקה נברא מלאך מליץ הממלא את אוצרו הטוב בשמים. אנחנו בעמותת אור הרשב"י כאן לכל שאלה, בטלפון 052-679-2022 או בוואטסאפ.
