קוראים יקרים! עצרו לרגע והתבוננו! כאן יש לכם את ההזדמנות להחיש עזרה למשפחות תלמידי חכמים נזקקות. אם אתם מתלבטים למי נותנים מעשר כספים, כאן המקום בשבילכם. האתר שלנו הוקם ומתוחזק על ידי אנשים אמינים. הפעילות שלנו היא 100% לשם שמים, ללא רווחים, 100% מהתרומה שלכם מגיע לנזקקים, ומעבר לכך – המצווה הגדולה של החזקת תלמידי חכמים מצויה תחת ידכם.
הזוהר הקדוש אומר (חלק א קד, א – הציטוט מתורגם):
בשעה שהקב”ה אוהב את האדם הוא משגר לו דורון ומהו הדורון? עני, כדי שיזכה ויתן לו צדקה וכו’ שכשיבוא הדין לעולם, המשחית יזהר ממנו וכו’ ויסתלק ממנו וכו’ האדם הזוכה לעשות צדקה עם בני אדם, בשעה שהדין שורה בעולם הקב”ה זוכר לו אותה צדקה שעשה וכו’ כמו שנאמר (במשלי י-ב) ‘וצדקה תציל ממות’.
חברים יקרים, מי יודע אם זה הרגע שלכם…
תרמו עכשיו כדי להינצל מתאונות, פיגועים וכל הרעות המתרגשות בעולם ל”ע.
אפשר לתרום באמצעות הקדשת הלימוד לעילוי נשמת יקיריכם, להצלחה בעסקים או באמצעות תרומה לתלמידי חכמים לאמירת קדיש.
במאמר הבא נשתדל לתמצת את דעות פוסקי ההלכה בעניין המטרות לשמן צריך לייעד את כספי המעשרות. נענה על השאלות למי נותנים מעשר כספים, האם אפשר לרכוש בהם ספרים, האם צריך לעשר ממלגת כולל, האם חובה לתת מעשר כספים ממתנה, האם ישנה חשיבות לעשר דווקא עשירית או שגם יותר נחשב למעשר כספים ועוד.
למי נותנים מעשר כספים
ייעודם העיקרי של כספי המעשרות הוא עבור עניים ואם הם תלמידי חכמים זה יותר מהודר. לפיכך הטוב ביותר הוא לתרום את כספי המעשר לאברכי כולל בעלי משפחות מרובי ילדים שבהם מתקיימים שני התנאים. ולעניין העדפה בין שני תלמידי חכמים עניים – על זה נאמר הכלל הידוע של ‘עניי עירך קודמים’ שכוונתו גם לקרובי משפחה. לגבי הסכם יששכר זבולון מכספי מעשר – מרוב הפוסקים משמע שהדבר מותר.
אין חובה להפריש את המעשר מיידית, ניתן להניח בתוך מעטפה או קופת צדקה בבית ומדי פעם (לפחות פעם בשנה) לרוקן. עד כאן לגבי ההידור, אולם נשאלת השאלה האם מותר לתרום ספרים או שאר דבר מצווה מכסף זה, לדעת הרבה פוסקים מותר הדבר ועדיף להתנות על כך בפעם הראשונה בחיים שמתחילים לעשר. ויש אומרים שזה רק בתנאי שישאיל את הספר לרבים.
ההיתר הנ”ל, של קניית שאר מצוות מכספי צדקה לעילוי נשמה ובכלל, אמור רק לגבי מצוות שאינן קיומיות, כלומר מצוות שאין חיוב על האדם לקיים אותם, אך לא לגבי מצוות שהאדם מחויב בהן, כגון ארבעת המינים ועוד. ולכן רבים מן הפוסקים אוסרים לשלם עלייה לתורה מכספי מעשר היות ולאחר שכבר התחייב בכך הרי זה עליו חובה. אך אם לפני שהתחייב חשב בליבו שמתכוון לשלם מכספי מעשר, הואיל והתשלום על העלייה מיועד לצורכי בית הכנסת – מותר לו לשלם ממעשר וכך גם לגבי אמירת קדיש בתשלום. כמו כן גם תרומה לישיבה מותר לתרום מכספי מעשרות, אם כשנדר חשב לעצמו שיפריש זאת מכספי מעשרות.
ממלגת כולל אין צורך להפריש מעשרות כספים, כל עוד מדובר באברך שאין לו כדי מחייתו לפי שפרנסת עצמו קודמת. ובכלל, גם במשכורת רגילה, אם אין לאדם כדי מינימום מחייה שצריך למשפחתו בצמצום אין הוא מחויב כלל להפריש מעשרות (ניתן לעיין בספר פסקים ותשובות בהלכות מעשר כספים). אדם שקיבל כסף בתור מתנה, אם הכסף מיועד עבור משהו מסוים, כגון הורים שנותנים לילדיהם כסף לקנות בגדים, הכסף פטור ממעשר, ואם מדובר בכסף שלא לשם מטרה מוגדרת הכסף מחויב במעשרות. חפץ שניתן במתנה אין מפרישים ממנו מעשרות לפי רוב הפוסקים וכך נהוג.
אז לסיכום – למי לתת מעשר כספים, כלומר מה סדר העדיפות:
- חולה הנמצא בסיכון חיים שזקוק לכסף כדי להתרפא. (לא הוזכר לעיל, אך הדבר פשוט, משום פיקוח נפש). ויש לציין כי מדובר במקרה שהזדמן לשולחנו, אך אינו מחויב לחפש אחר מקרים אלו.
- קרובי משפחה עניים או עניי העיר ובעיקר אם הם תלמידי חכמים (אפשר גם לארגוני חסד שכונתיים או קופת הצדקה של העיר).
- תרומה לעילוי נשמת לאברכים תלמידי חכמים, אברכי כולל, או נבחני הוראה שפרנסתם מצומצמת וכדומה. ראו גם הסכם יששכר וזבולון.
- קניית ספר או כל מצווה אחרת שאין חיובה מוטל עליו כרגע. כגון, תרומה לחגים לישיבה או לבניית בית כנסת וכדומה. גם אם הכוונה היא בתור רעיונות לעילוי נשמת נפטרים.
האם יש עניין לעשר דווקא עשירית? לפי המובא בפוסקים ישנה עדיפות להפריש סכום מדויק של מעשר, ולאחר זמן אפשר להוסיף כמובן. ויש הלומדים זאת מהנאמר במשנה במסכת אבות: אל תרבה לעשר אומדות, שכוונתה לומר ‘אל תרבה’ כפשוטו – שלא להרבות על סכום של עשירית, כך כתב גם החפץ חיים בספרו אהבת חסד. ויש החולקים על כך. ולכאורה לפי הדעה הראשונה, מי שמפריש מעשר כספים חומש מממונו עדיף שיפריש פעמיים מעשר ובכך ירוויח גם את העניינים הסגוליים הטמונים בקיום המעשר. ולפי שיטה זו, מי שמפריש מעשר כל כמה חודשים לפי החוב שהצטבר אין זה נחשב להפרשת מעשרות מדויקת.
אולם כל זה הוא להוספת הידור וכדי לקיים את המצווה באופן הראוי ביותר. אך מעיקר הדין אפשר גם להוסיף על המעשרות או להפריש פעם בשנה על חשבון החיוב של כל השנה כולה. עוד יצוין כי חיוב המעשרות חל על כל איש או אישה שהרוויחו כסף, בין כמשכורת קבועה ובין כשכר חד פעמי, בין נשוי/אה ובין רווק/ה.
