האם חובה לתת מעשר כספים? כאן במאמר תקבלו תשובה וגם תוכלו לתרום למשפחות תלמידי חכמים נזקקות.
האתר שלנו הוקם ומתוחזק על ידי אנשים אמינים שמתפרנסים יפה ב”ה בדומה להסכם יששכר וזבולון. הפעילות שלנו היא 100% לשם שמים, ללא רווחים ומעבר לתמיכה בנזקקים, שזה לכשעצמו חשוב מאוד, יש כאן גם את היתרון של החזקת תלמידי חכמים.
הזוה”ק אומר (חלק א קד, א): בשעה שהקב”ה אוהב את האדם הוא משגר לו דורון ומהו הדורון? עני, כדי שיזכה ויתן לו צדקה וכו’ שכשיבוא הדין לעולם, המשחית יזהר ממנו וכו’ ויסתלק ממנו וכו’ האדם הזוכה לעשות צדקה עם בני אדם, בשעה שהדין שורה בעולם הקב”ה זוכר לו אותה צדקה שעשה וכו’ כמו שנאמר (במשלי י-ב) ‘וצדקה תציל ממות’.
חברים יקרים, מי יודע אם זה הרגע שלכם…
תרמו עכשיו כדי להינצל מתאונות, פיגועים וכל הרעות המתרגשות בעולם ל”ע.
אפשר לתרום באמצעות הקדשת הלימוד לעילוי נשמת קרובי משפחה, להצלחה בעסקים או תרומה לעילוי נשמת לאמירת קדיש.
באתר תמצאו רעיונות לעילוי נשמת ולתרומה לחגים.
האם חובה לתת מעשר כספים
מצוות מעשר כספים אינה מפורשת בתורה כשאר המעשרות – מעשר ראשון, שני ומעשר עני. ולכן נשאלת השאלה, האם חובה לתת מעשר כספים? בתורה בחומש דברים כתוב: “עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה” הכוונה הפשוטה של הדברים היא חובת הפרשת מעשר מהתבואה. אך במסכת תענית מביאים תוספות את הפסוק בתוספת מדרש ספרי, המוכיח מייתור המילה ‘כל’ כי יש חיוב להפריש מעשרות מכל סוג של רווח. גם במדרש תנחומא מובאים דברים דומים, על חיוב האדם להפריש מעשר כספים ללומדי התורה, שם דורשים זאת על המילים ‘עשר תעשר’ – עשר בשביל שתתעשר. עד כאן המקורות. אך דורשי ופוסקי הלכה קדמוניים דנו – בהסתמך על דברי תוספות ומדרש אלו, האם מדובר בחובה מן התורה. או שמא מדברי חכמים, או אף פחות מכך – מנהג ראוי. הט”ז כתב כי מדובר בחיוב גמור (מדרבנן), דעת הב”ח היא שמדובר במנהג בעלמא, ואילו דעת המהרי”ל היא שמדובר בחובה מן התורה, וכך פסק אף החתם סופר זיע”א.
כמה כסף זה מעשר
הפרשת כספי מעשר מכל סוג של הכנסה או רווח, מעבר למה שהיא חיוב – כל אחד לשיטתו, היא גם מביאה ברכה לבית. יש מקרים בהם אינו חייב לקיים את המצווה, אך הברכה והשפע שהמצווה מביאה בכנפיה מהווה פיתוי חיובי דווקא כן לקיים את המצווה – למרות הקושי. אך יש מקרים שהדבר לא אפשרי, אנשים הנמצאים בתהליך הבראה כלכלי, שלא משתמשים בצ’קים או בכרטיסי אשראי, מתקשים מאוד לעמוד בדבר. אז ראשית, לפני שנקצץ בסכום המעשרות, במקום לשאול את עצמנו “כמה כסף זה מעשר” אפשר לשאול “מתי להפריש את המעשרות”, כלומר אפשרי להפריש כרגע כפי היכולת, ולערוך רישום מדויק של ההפרש הנדרש להשלמה עד לסכום שמגיע ל-10% או 20% – כל אחד כמנהגו ויכולותיו, ולשלם ‘לכשירווח’. הדבר מתאפשר היום ביתר קלות במחשבון מקוון שקיים באינטרנט, ש’יזכור’ בשבילכם כמה אתם צריכים להשלים.
הוצאות פטורות ממעשר
כאמור, את המעשר מפרישים מרווחים. אך בעולמנו כל רווח כרוך בעלויות והוצאות, למעט מתנות וירושה. השאלה היא, כשבאים לחשב את גובה המעשרות שרוצים להפריש, אלו הוצאות פטורות ממעשר, כלומר מפחיתים אותם לפני חישוב האחוזים מהרווח, ואלו הוצאות חייבות במעשר, ואין מפחיתים אותם בחיוב. לפי פסקו של הרב גינזבורג בעלון שיחת השבוע: תשלומים לביטוח לאומי, למס הכנסה ולמע”מ ניתן להפחית מהחישוב, ואין מחויבים להפריש עליהם מעשרות. ומנגד, תשלומים לקרן השתלמות, קופת חולים ועלויות ביטוח לא מפחיתים בחישוב. בנוסף, כל הוצאה הקשורה באופן ישיר לרווח ולולא אותה הוצאה לא היה מרוויח, מנכים בחישוב, ואין חובה להפריש עליהם מעשרות, אמירת קדיש בתשלום. תחת עיקרון זה נכללים גם הוצאות מטפלת – לאישה היוצאת לעבוד. ובאופן כללי כתבו פוסקי זמננו כי אדם שפרנסתו בדוחק אינו מחויב כלל בהפרשת עשירית מרווחיו, אלא ייתן מעט כפי יכולתו. כלל זה אמור גם לגבי שכיר שבאופן חד פעמי נקלע למצב דחוק ובאותו חודש לא הספיקה המשכורת למחיית ביתו, אין הוא מחויב להפריש באותו חודש ואף לא להשלים לאחר מכן.
מעשר כספים סגולה
למרות האמור, אנו רואים אנשים המקפידים על המעשרות ובכל זאת אינם מתעשרים. כבר אמרו על כך הספרים הקדושים, כי הקב”ה רואה לפעמים שאין העושר כרגע לטובתו של האדם, ולכן אינו מקבל את העושר באופן גלוי, אך וודאי שהוא מקבל ברכה בדברים אחרים, בזכות מצוות הצדקה לעילוי נשמה והמעשר. והחפץ חיים כתב כי נתינת המעשר מביאה ברכה לעסק, כלומר שהקב”ה מסובב את כל הסיבות וגורם באופן טבעי ובלי שהאדם יחוש, שהסחורה שלו תהייה מבוקשת, או שישיג סחורה משובחת וכל דבר אחר הגורם לעסק לפרוח. בעניין מעשר כספים סגולה – בגמ’ מסכת כתובות כתוב: “אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת וכו’ דרשו רבותינו שביבנה ואמרי לה רבי אלעזר – זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים. רבי שמואל בר נחמני אמר: זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאם”
מעשר כספים עולמות
שיטות שונות מובאות בעניין מעשר הכספים. נביא כאן סיפורי מעשר כספים עולמות שונים, כל קהילה כמנהגה. בספרי זיכרונות מסופר על כך שבפולין לפני כמאה שנה היו ההורים נותנים לילדים סכום כסף כנדוניה לחתונה והיו מפרישים מעשרות על חשבונם כדי שהזוג לא יהיה מחויב במעשרות ובכך יופחת מהמתנה. בספר ‘כתר ראש’ מובא סיפור מעניין על הגר”ח מוולוז’ין שהקל פעם אחת בספק של מעשר כספים ולא נתן, ובדיוק באותו יום הלכו בני ביתו לשאוב מים מהבאר, ונפל הדלי לבאר, נטלו כלי ארוך למשוך את הדלי וגם הוא נפל לתוך הבאר, כשבאו לספר לגר”ח זצ”ל חישב ומצא כי שווי הדלי והכלי הוא בדיוק כשווי המעשרות שרצה לחסוך מעצמו. מיהר הגר”ח להפריש את הסכום, או אז הצליחו בני ביתו למשוך ממצולות את החפצים יקרי הערך. מצד שני אנשים שגרו במזרח אירופה לפני מלחמת העולם השנייה טוענים שלא היו נוהגים אצלם להקפיד על מעשר כספים.
