מנהגי אבלות על אבא

קצת מנהגי אבלות על אבא או אמא: בשנת האבל הראשונה על אב או אם נוהג הבן לומר קדיש ב-3 תפילות היום – שחרית, מנחה וערבית. ובשבתות, חגים וראשי חודשים גם בתפילת מוסף (וכמובן גם בתפילת נעילה ביום כיפור). את הקדיש אומרים רק בתפילה במניין ולא ביחיד.

אם אתם נמצאים בשנת האבל הראשונה וקשה לכם להשיג מניין לתפילה או להשתתף 3 פעמים ביום בתפילה בבית הכנסת במניין, האברכים שלנו יעשו זאת עבורכם – אברכים תלמידי חכמים יאמרו קדיש בשליחותכם תמורת תשלום סמלי. כך תזכו גם בהחזקת אברכים תלמידי חכמים. אמירת הקדיש היא תיקון גדול לנשמת האב או האם והם יכירו לכם טובה בעולם הבא על כך שדאגתם לאמירת קדיש עליהם. ועוד תמורת החזקה ותמיכה בתלמיד חכם, זוהי זכות עצומה.

קיצור מנהגי אבלות על אבא אמא, אח וסבתא

בנוסף לאמירת הקדיש, האבל על אב או אם אינו משתתף בסעודות של שמחות במשך שנה מיום הקבורה. ולכן הוא גם צריך להימנע מלהשתתף בשמחת חתונה, אך הוא יכול להשתתף בחופה. כמו כן, הוא יכול להשתתף בברית מילה בלי להשתתף בסעודה שעורכים לאחר מכן לכבוד הברית. האבל לא נותן מתנות לאחרים ולכן הוא אינו יכול לתת משלוח מנות בפורים שבשנת האבל אבל לקבל הוא יכול.

כמו כן, האבל נמנע במשך שנת האבל משמיעת מוזיקה ותזמורת ומהשתתפות במסיבות בילוי. יש הנוהגים להימנע מלחדש בגדים חדשים בשנת האבל. כל ההלכות האלו הן רק לגבי אב או אם אולם אבל על אח או אחות או כל שאר קרובים שצריכים לשבת עליהם שבעה, נמשכים ימי האבל רק 30 יום.

מנהגי אבלות על אמא

מנהגי אבלות על אמא: פטירתה של האם מלווה בצער ובתחושת אבל, בכל גיל שלא יהיה. הדת היהודית מלווה את האדם בכל מעגל חייו וכמובן גם בימי אבלו. הלכות ומנהגי האבלות הינם חלק מתוך מערך שלם המיועד לרכך את תהליך האבל והצער על האובדן. עם פטירתה של האם מתחילה תקופת ‘ימי השבעה’, המאפשרת לאבל לעצור משגרת היום יום ולעכל לאט לאט את האבל והאובדן על ידי כך שהאבל או האבלים מתיישבים ל’שבעה’ ומקבלים תנחומים ועידוד מהמשפחה והמכרים.

לאחר ימי השבעה נוהגים ‘ימי השלושים’ שבהם מנהגי אבלות על אמא פחות חמורים (מתחילים למנות אותם מיום הקבורה ולא מאחרי השבעה). לאחר מכן יש את ‘שנת האבל’ שבהם דיני ומנהגי האבלות פוחתים עוד יותר ולאחר מכן יש כל שנה את ‘יום הזיכרון’.

מנהגי אבלות על סבתא

עד כאן לגבי פטירה של אב או אם. האם יש גם מנהגי אבלות על סבתא? האם נוהגים דיני ומנהגי אבלות כמו על הורים? או שהנכדים יכולים להמשיך לנהוג בשגרת יומם. התשובה היא שבימי השבעה חלים עליהם כמה דיני אבלות ולאחר מכן כבר לא.

מנהגי אבלות על אבא - תרומה בלחיצה

וההגדרה הנכונה לגבי עבור מי צריכים להתאבל (מעבר לשבעת קרובי המשפחה הקרובים שיושבים עליהם ‘שבעה’) היא לפי מה שכתוב בשולחן ערוך יורה דעה בהלכות אבלות: “כל מי שמתאבל עליו (כלומר, אם היה נפטר) מתאבל עמו אם מת לו מת. ודווקא בפניו, אבל שלא בפניו אינו צריך לנהוג אבלות” וכותב על כך הרמ”א שבזמננו לא נוהגים כך ובהמשך דבריו כותב: מכל מקום נהגו שכל קרובי המת והפסולים לו לעדות מראים קצת אבלות בעצמם כל שבוע הראשונה וכו’ שאינן רוחצים ואין משנים קצת בגדיהם וכו’. עד כאן לגבי מנהגי אבלות על סבתא.

מנהגי אבלות על אח

ומה בדבר מנהגי אבלות על אח שנפטר? האם נוהגים דיני אבלות עליו? איך מכבדים את זכר האח ואיך גורמים לו לעילוי נשמה? אבלות על אח או אחות נוהגת רק ב-30 הימים הראשונים מיום הקבורה ולא שנה כמו אצל הורים. אולם, בלי קשר לימי האבלות הנוהגים על האח או האחות, חשוב לציין כי אמירת קדיש על הנפטר מועילה מאוד לעילוי נשמתו ולהצילו מחיבוטי הקבר ועוד דינים חמורים לא עלינו, לכן יש חשיבות לומר קדיש על הנפטר במשך 11 החודשים הראשונים (לפי האשכנזים) או 12 החודשים הראשונים פחות שבוע (לפי הספרדים).

אם האח או האחות לא הותירו ילדים אחריהם או שהילדים אינם דואגים לאמירת הקדיש על הוריהם ואינם נוהגים מנהגי אבלות על אבא או אמא, מה טוב שתעשו את הדבר המינימלי הזה לטובת הנשמה ותזמינו אמירת קדיש בתשלום סמלי על ידי תלמידי חכמים, למרות שמנהגי אבלות על אח אינם מחייבים זאת. אפשר לשלם את אמירת הקדיש על האח או האחות מכספי מעשרות וכן לצורך קיום מנהג כפרות עם כסף.