רבים מאיתנו עובדים כשכירים, והם שואלים כיצד הם צריכים לחשב את כספי המעשר שלהם. כספי מעשרות מחשבים 10% מההכנסות והשאלה היא האם הם צריכים לחשב 10% נטו מהמשכורת או שמא מהברוטו. וכמו כן, האם הם יכולים לחשב רכישה של תשמישי קדושה כחלק מהוצאות מעשר הכספים ואז בחישוב הסופי יוכלו לנכות את הוצאות תשמישי הקדושה. ומה אם דמי חבר שמשלמים לבית הכנסת או שכר לימוד למוסדות של הילדים והאם אפשר לתת פחות מעשירית מהמשכורת. במאמר הנוכחי ננסה לענות על כל השאלות. מכיוון שאנו עוסקים בצדקה למשפחות נזקקות שאבי המשפחה יושב ועוסק בתורה אנו עוסקים בסוגיה זו של מעשר כספים כמעט מדי יום. ולכן אנו יכולים לענות את התשובה על פי מה שלמדנו ועל פי מה שביררנו אצל רבני הארגון.
לידיעתכם, צוות האתר עובד בהתנדבות מלאה. אם יש לכם כספי מעשרות או תרומות לחגים, אתם יכולים להעביר אלינו ואנו נחלק לתלמידי חכמים נזקקים.
איך מחשבים מעשר כספים של שכיר
החיוב של נתינת מעשר כספים הוא חיוב של מנהג שהתקבל בכל תפוצות ישראל, כך דעת רוב הפוסקים (הב”ח בש”ע יו”ד ועוד). ובגדול היא מחולקת לפי הסדר הבא: מצוות הצדקה יש לה 3 דרגות. הדרגה העליונה והמובחרת ביותר היא להפריש חמישית מהנכסים (או מההכנסות). המידה הבינונית ומה שמקובל לרוב היא להפריש עשירית מההכנסות (ש”ע יו”ד). והמידה המינימלית לעני שאין לו מה לאכול היא להפריש בשנה שלישית השקל (כ-5.5 ₪ בשנה, לפי המובא אצל הפוסקים בדורנו). אם כך יוצא לפי דברינו, שלפי הפוסקים הנ”ל שמדובר במנהג ולא במצווה דאורייתא, לכאורה זה לא כל כך חמור. אולם חשוב לדעת כי מי שהתחיל להפריש עשירית מנכסיו הרי הדבר נעשה עליו כנדר (כך אומר המהר”מ מרוטנבורג), ולהפר נדר הוא כידוע דבר חמור מאוד.
לידיעתכם, חלק מתלמידי החכמים בהם אנו תומכים, אומרים קדיש בתשלום לנפטרים שאין מי שיאמר עבורם קדיש.
אי אפשר לשלם חובות מכספי מעשר
ועכשיו אנו יכולים לענות על השאלה שבה התחלנו בפתיחתה למאמרנו – האם כספי מעשר מפרישים מהנטו או מהברוטו? התשובה היא שאת המעשרות מפרישים מהנטו. ולגבי השאלה האם מותר להפחית מחישוב כספי המעשרות תשלומים לתשמישי קדושה ומצווה וכן האם ניתן לקזז מהחישוב את דמי החבר לבית הכנסת או שכר לימוד של הילדים. התשובה היא שכל מה שאדם מחויב לשלם ממילא, הוא לא יכול לפטור את עצמו במעשרות, כי אז יוצא שהוא משלם חובות מכספי המעשרות ולא נותן אותם לצדקה. וכל זה באופן כללי, אבל יש האומרים שאם הוא מעצמו היה קונה משהו יותר זול, כגון ציצית יותר זולה או שהיה שולח את הילדים למוסדות לימוד פחות טובים מבחינת חינוך וכדומה, אזי יכול הוא לתת את ההפרש ממעשר.
לידיעתם, הסכם יששכר וזבולון הוא גם ממצוות הצדקה, לפי רוב הפוסקים. אנו יכולים להפגיש בין המעוניינים להצטרף להסכם זה.
איזה הוצאות לא מקזזים לפני חישוב מעשרות?
שאלה נוספת שאנו נשאלים רבות היא האם מקזזים את כספי המשכנתא והארנונה לפני חישוב המעשרות, כלומר האם גם הוצאות אלו נחשבות לברוטו, ואפשר לנכות אותם בחשבון. התשובה היא שלא (כפי מה שעולה מרוב פוסקי זמננו). אז בואו נעשה סדר: מה ניתן לחשב בחישוב הנטו ומה לא? את התשובה לכך נחזיר לכם בשאלה – איזה חלק מהמשכורת הוא הכרחי להכנסה, כלומר הוצאה שבלעדיה לא הייתם יכולים לקבל את המשכורת – ניקח לדוגמה את עלות הנסיעות למקום העבודה, אם לא הייתם נוסעים לעבודה לא הייתה לכם מן הסתם את ההוצאה הזו, מה שאין כן לגבי הוצאות ארנונה ומשכנתה. ולכן לא ניתן לחשב אותם כחלק מהברוטו.
לידיעתם, החזקת תלמידי חכמים שהם גם נזקקים, יכול להיות רעיון לעילוי נשמת, עקב חשיבות המצווה.
איזה הוצאות כן מקזזים לפני חישוב מעשרות?
ומהאמור לעיל בפסקה הקודמת בטח הבנתם מה התשובה לשאלה הבאה: האם את הוצאות הנסיעות למקום העבודה מקזזים בחישוב הנטו או לא. התשובה היא – ברור שכן. ומה קורה לגבי אוכל שאתם קונים במקום העבודה? בגדול, כל אחד אוכל גם בלי ללכת לעבודה… ולכן לכאורה לא ניתן לקזז את הוצאות האוכל בחישוב הנטו. אבל מצד שני, אם זה אוכל של נשנושים או כאלה האמורים להפיג את המתח של העבודה, את זה כן אפשרי לקזז בחישוב. כלומר לחשב את המעשר רק לאחר החסרת סכום הכסף (המשוער, מה שעלה לכם החודש) מהמשכרות.
אם יש לכם שאלות נוספות על כספי המעשר נשמח לעזור לכם. כמו כן, כארגון התומך במשפחות של תלמידי חכמים ללא תמורה כספית אתם יכולים להעביר לנו את כספי המעשר כדי שנוכל להעביר להם. רק נציין, כי הכסף שאתם מעבירים אלינו עובר במלואו לעניים, אנו רק שליחים להעברה. אנו עומדים מאחורי המילים שלנו, אתם יכולים לבדוק אותנו!
צרו עמנו קשר ותזכו לישועות באופן מיידי, כמובטח לנותני צדקה.
