מעשר מהמשכורת

קורא.ת יקרה! כאן יש לכם הזדמנות להפריש מעשר מהמשכורת ולתרום למשפחות בני תורה תלמידי חכמים נזקקים.

האתר שלנו הוקם ומתוחזק בהתנדבות לשם שמים, 100% מהתרומה לעילוי נשמת שאתם מעבירים דרכנו מגיעה לנזקקים, ומעבר לכך יש כאן גם החזקת תלמידי חכמים (לשירותכם – טופס להסכם יששכר וזבולון להורדה חינם וכן רעיונות לעילוי נשמת).

הזוהר הקדוש אומר: כאשר הקב”ה אוהב את האדם הוא משגר לו דורון ומהו הדורון? עני, כדי שיזכה ויתן לו צדקה וכו’ שכשיבוא הדין לעולם, המשחית יזהר ממנו וכו’ ויסתלק ממנו וכו’ האדם הזוכה לעשות צדקה עם בני אדם, בשעה שהדין שורה בעולם הקב”ה זוכר לו אותה צדקה שעשה וכו’ כמו שנאמר (במשלי י-ב) ‘וצדקה תציל ממות’. (הציטוט מתורגם).

חברים יקרים, מי יודע אם זה הרגע שלכם…

תרמו עכשיו ותינצלו אי”ה מתאונות, פיגועים וכל הרעות המתרגשות בעולם ל”ע.

אפשר לתרום באמצעות הקדשת הלימוד לעילוי נשמת יקיריכם, להצלחה בעסקים או באמצעות תרומה לחגים וליומיום לתלמידי חכמים לאמירת קדיש בתשלום.

מעשר מהמשכורת

התורה מבטיחה “עשר תעשר” ודרשו חז”ל “עשר בשביל שתתעשר” וכמה צריך להפריש למעשר? ההידור הוא להפריש 20% מהמשכורת נטו, ומי שרוצה לנהוג במידה בינונית יכול להפריש 10% מהמשכורת נטו, ואם מצבו דחוק יכול להסתפק בפחות מכך. ולגביו אין שיעור מסוים, אלא מפריש כפי יכולותיו. כל סוג של משכורת חייב במעשרות. בין משכורת קבועה, בין משכורת זמנית או חד פעמית. ומכל סוג של מלאכה, וכפי שכתב רבנו יונה בספר היראה: “מכל דבר שמשתכר, הן ללמד, הן לכתוב, הן לעשות מלאכה וכו’. אולם מעניין לציין כי בספר הבית היהודי להרב אהרן זכאי מובא בשם הגר”ע יוסף זצוק”ל על אדם שמשתכר מעבודה חד פעמית, כגון מי שקיבל באופן עראי משרת חזן בימים נוראים, אינו צריך להפריש מעשרות ממשכורת. אדם שלא הפריש מעשר מהמשכורת וקיבל על עצמו להתחיל להקפיד על כך, אינו צריך להפריש רטרואקטיבית, אלא מכאן ואילך מה שמרוויח יפריש עשירית מכך, ועדיף שיתנה שלא יהא עליו כנדר.

מעשר מהמשכורת - תרומה בלחיצה

מעשר כספים מקצבת ביטוח לאומי

במהלך החיים מקבל כל אזרח קצבאות שונות מביטוח לאומי. רבים מתלבטים האם יש חיוב מעשר כספים מקצבת ביטוח לאומי אם לאו. בעיקרון כל סוג של הכנסה נחשב לרווח שצריך להפריש ממנו מעשר כספים, כולל גם קצבה קבועה או מענק חד פעמי שהתקבל מביטוח לאומי. כאשר מדובר בדמי חופשת לידה, פיצוי על ימי מחלה, אבטלה וכו’ – שהם אמורות להחליף את המשכורת החודשית – אין ספק ואין חולק על כך שצריך להפריש מעשרות. השאלה היא לגבי מענק לידה חד פעמי, קצבאות ילדים, דמי נכות, המתקבלים כתשלום מוגדר למשהו מסוים – להוצאות לידה, להוצאות רפואה ולגידול הילדים. בעניינים אלו ישנם שני גישות של פוסקים. יש הטוענים שמכיוון שכאמור, הכסף מיועד לדבר מסוים, אם כך, אין חובה להפריש ממנו מעשרות. ולעומתם יש הטוענים כי מכיוון שהכסף מופקד לחשבונו של המקבל ולמעשה הוא יכול להשתמש בו כטוב בעיניו, ולאו דווקא למטרה לשמה התקבל הכסף, הרי שהכסף מחויב במעשרות. ולמעשה על כל אחד לנהוג כמנהג מוריו ורבותיו.

מעשר כספים מקצבת ביטוח לאומי תשלום שהתקבל לאחר זמן רב

אדם שבעקבות שלא ידע על חוב, שילם חוב של ביטוח לאומי לאחר מספר שנים, ובזמן שנוצר החוב עבד והפריש מעשר ממשכורתו, יכול כעת להפחית מהמעשרות שמפריש עשירית מדמי הביטו”ל ששילם, שהרי בזמנו הפריש בטעות מעשר מסכום זה – היות ולפי פוסקי ההלכה, תשלומים לביטוח לאומי הם הוצאה ישירה של העבודה, מכיוון שגובה התשלום תלוי בגובה המשכורת. ולפיכך מותר להפחית סכום זה מחישוב המעשרות. וכעת לשאלה דומה, אך מכיוון הפוך: ילד/ה פחות מגיל 13 שנפצע/ה בתאונה, ולאחר שנים קיבל/ה על כך פיצוי, דמי הפיצויים שייכים להורים, וכמובן שאינו/ה צריך להפריש מעשר כספים מקצבת ביטוח לאומי תשלום זה. אך אם נפצע/ה לאחר גיל בר/ת מצווה הכסף שייך אליו/ה וצריך להפריש מכך מעשרות ככל רווח החייב במעשרות (לפי הסוברים שיש להפריש מעשרות מפיצוי, כנ”ל בפסקה הקודמת).

כמה זה מעשר מהמשכורת

נתחיל בכך שמצוות הצדקה לעילוי נשמה ובכלל, היא מצווה ללא שיעור, והיא מוטלת על כל אדם ואדם מישראל. וכמה שאדם יפריש ממשכורתו כך יראה יותר ברכה בעמלו. אך כבר קבעו הקדמונים כי מנהג טוב הוא להפריש עשירית ממשכורת הנטו שלו. לפי האמור, כמה זה מעשר מהמשכורת? מעשר מהמשכורת הוא עשירית מהסכום המתקבל לאחר ניכוי המיסים/ דמי השתלמויות/ פנסיות וכו’. והיות ומדובר ב’מנהג טוב’ כהגדרת הפסיקה המקובלת – הרי שיש לכך כמה השלכות. א. בתחילת קיום המנהג יש לומר בפירוש שמקבל על עצמו את קיום המצווה בלי נדר. ב. אם לא אמר, יש עליו חיוב מן התורה מדין נדר. אך יכול להתיר את נדרו בפני שלושה תלמידי חכמים. ג. אם משכורתו דחוקה אינו מחויב בהפרשת מעשר מהמשכורת. ד. מי שלא נהג להפריש, לא חל עליו חיוב רטרואקטיבי, אלא ממתי שרוצה להתחיל, מאז חל עליו החיוב, וגם זה רק אם לא התנה שיהיה בלי נדר.