חלום על נפטר על פי הקבלה

חלמתם על נפטר ואתם לא מצליחים להשתחרר מזה? אתם לא לבד, וזו לא שאלה שצריך להתבייש בה. ליהדות יש הרבה מה לומר על חלום על נפטר לפי הקבלה, ובעמוד הזה ריכזנו את הדברים כפי שהם מובאים בגמרא, בשולחן ערוך ובספרי הקבלה, יחד עם מה שנהוג לעשות בפועל אחרי חלום כזה.

מה אומר חלום על נפטר לפי הקבלה

אנשים רבים מספרים על קרוב משפחה, חבר או מכר שנפטר ובא אליהם בחלום. לחלק החלום מפחיד, לחלק דווקא מנחם ומשמח, ואצל רבים הוא חוזר שוב ושוב בתקופה הראשונה שאחרי הפטירה. השאלה שכולם שואלים היא אותה שאלה: האם הנפטר באמת בא, והאם הוא מנסה לומר משהו.

הגישה של הקבלה לחלום על נפטר איננה גישה של פחד. החלום במקורות היהדות נתפס כמצב ביניים שבו הנשמה פנויה יותר, ולכן רשמים ומסרים שאינם עוברים בשעות הערות יכולים לעלות דווקא אז. מכאן ההבנה המקובלת: חלום על נפטר לפי הקבלה הוא לרוב ביטוי לקשר שעדיין קיים בין הנשמה לבין בני המשפחה, ולא הודעה על עתיד שנגזר.

חלום על נפטר על פי הקבלה - לתרומה מאובטחת

הגמרא במסכת ברכות (נז ע"ב) קובעת שחלום הוא אחד משישים בנבואה. הניסוח הזה מדויק מאוד: יש בחלום ניצוץ, אבל הוא ניצוץ אחד מתוך שישים. לכן אסור לבטל אותו לגמרי, ואסור גם להפוך אותו לנבואה ודאית שמכתיבה החלטות.

המחשבות של האדם פועלות במשך כל שעות היממה. כשהוא ער המחשבות הגיוניות ומסודרות, וכשהוא ישן הן פחות הגיוניות ולעיתים כלל לא. אנשים שחוו פטירה של אדם קרוב מספרים על חלום שראו בו את הנפטר כשהוא מחבק אותם, מדבר איתם או כועס עליהם, ולעיתים קרובות התוכן של החלום נובע בדיוק מהמקום הרגשי שבו הם נמצאים באותם ימים.

שתי הדעות על חלומות וההכרעה ביניהן

מי שמחפש תשובה על חלום נתקל מהר מאוד בשתי אמירות שנראות סותרות. מצד אחד כתוב בנביא זכריה "וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ", כלומר אין לייחס לחלומות משמעות. מצד שני התורה עצמה מייחסת לחלומות משקל רב: חלומות יוסף, חלום פרעה, חלומות שר המשקים ושר האופים, וכן הפסוק "בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ" שממנו עולה שיש נביאים שקיבלו את נבואתם דווקא בחלום.

הגמרא במסכת ברכות (נה ע"ב) לא משאירה את הסתירה פתוחה. רבא מקשה את שני הפסוקים זה על זה ומתרץ במפורש: "לָא קַשְׁיָא, כָּאן עַל יְדֵי מַלְאָךְ, כָּאן עַל יְדֵי שֵׁד". כלומר יש חלום שמגיע ממקור עליון ויש חלום שמגיע מערבוב וממחשבות, ושניהם קיימים. הגמרא שם גם מספרת ששמואל האמורא, כשראה חלום רע, היה אומר "וחלומות השוא ידברו", וכשראה חלום טוב היה אומר "וכי החלומות השוא ידברו, והכתיב בחלום אדבר בו".

ההנהגה של שמואל היא בדיוק ההכרעה המעשית, והיא נכונה גם לחלום על נפטר לפי הקבלה: חלום מטריד לא מקבלים כגזירה, וחלום מנחם כן לוקחים ללב. זו איננה התחכמות אלא הדרכה. אדם שחלם חלום קשה על יקירו ונשאר איתו שבועות, נפגע מהחלום הרבה יותר ממה שהחלום עצמו אומר.

יתרה מזו, הגמרא שם מביאה את דברי רבי בנאה על עשרים וארבעה פותרי חלומות שהיו בירושלים: הוא חלם חלום אחד, הלך לכולם, כל אחד פתר לו אחרת, וכולם התקיימו בו. מכאן הכלל המפורסם "כל החלומות הולכים אחר הפה". הפירוש שאדם נותן לחלום שלו הוא חלק ממה שיֵצא ממנו בפועל, ולכן אין שום טעם לרוץ לפרשנות מפחידה.

הסימנים המרכזיים: מה הנפטר עשה בחלום

בספרי פתרון החלומות המקובלים נמסרו סימנים לפי מה שהנפטר עשה בחלום. חשוב להדגיש לפני הכל שאין בזה פסק הלכה ואין בזה חיוב, אלו מסורות של פתרון חלומות, והכלל של "כל החלומות הולכים אחר הפה" שריר וקיים גם עליהן.

על פי הקבלה מי שרואה אדם שנפטר שאוכל בביתו הרי זה סימן טוב לכל בני הבית. אם חלם על נפטר שלקח כלים וחפצים מהבית והלך, סימן טוב הוא לו, מלבד אם ראה שהמת לוקח נעליים שאז אין זה סימן טוב. אם ראה בחלום נפטר שפניו נפולות ומצב בריאותו של החולם אינו טוב, עליו לעשות פדיון נפש. ואם בחלומו ראה שדיבר עם הנפטר, סימן הוא שהוא יתחבר עם אנשים טובים ויעשה כמוהם.

מי שראה בחלומו קרוב משפחה שנפטר שבא אליו בפנים מאירות, סימן הוא שיבוא עליו עושר ופרנסה בהרווחה. וכן גם אם ראה שקרוב משפחה שנפטר חיבק אותו ונישק אותו, גם זה סימן לעושר. אם קרוב משפחתו שנפטר נשך אותו, סימן הוא לצרה מתקרבת רחמנא ליצלן, וראוי לו להרבות בצדקה ובמעשים טובים.

ואם הנפטר נותן לו בחלומו דבר כלשהו, סימן הוא להרווחה, למעט אם הוא נותן לו חפץ המתחיל באות נ או באות ל שאז הוא מראה על עניות. ואם נתן לו בחלום כלי מלחמה או כלי ברזל כלשהו, גם אם זה מתחיל באות נ או ל, אין לו מה לפחד. ואם הוא סירב לקבל את מה שהנפטר נתן לו בחלום, סימן רע הוא לו.

שתי הערות על הטבלה. ראשית, סימן איננו גזירה: מי שראה בחלומו אחד מהדברים האלה לא קיבל הודעה על מה שעתיד לקרות, אלא לכל היותר רמז שהמקורות מכירים בו. שנית, וזה העיקר, כל הסימנים האלה מובאים בספרי פתרון החלומות ולא בפוסקים, ולכן אין בהם חיוב ואין בהם איסור. מי שמצא את עצמו בטבלה יכול פשוט להמשיך הלאה ולעשות את מה שמועיל בכל מקרה.

חלום על נפטר שחזר לחיים או שקם לתחייה

זה אחד החלומות הנפוצים ביותר, והוא גם אחד המבלבלים ביותר. אדם רואה את יקירו חי, מדבר, מחייך, לפעמים אפילו יושב איתו לשולחן, ומתעורר עם תחושה מבלבלת של שמחה ואבל יחד. חשוב לומר את זה במפורש: חלום על נפטר שחזר לחיים אינו סימן רע ואינו בשורה על פטירה נוספת.

בספרי פתרון החלומות מקובל שראיית נפטר כשהוא חי ובריא היא בדרך כלל סימן טוב, ומבטאת מנוחה של הנשמה. מבחינה פנימית יותר, החלום הזה מוכר מאוד אצל אבלים בשנה הראשונה, ולפעמים אצל מי שלא הספיק להיפרד. הנפש ממשיכה לעבד את האובדן גם בשינה, והחזרה של הנפטר לחיים בחלום היא לעיתים קרובות דרך של הנפש לומר את מה שלא הספיקה לומר.

גם חלום על נפטר שקם לתחייה נופל לאותה משפחה. יש שראו בו רמז לתחיית המתים ולעולם הבא, ויש שראו בו פשוט ביטוי לגעגוע. בשני המקרים ההנהגה זהה, ואין שום סיבה להיכנס לחרדה. מי שהחלום השאיר בו סימן, הדרך הנכונה היא לא לחפש פרשנות נוספת אלא לעשות מעשה: מה עושים לעילוי נשמת הנפטר זו השאלה שכדאי לשאול, ולא מה החלום ניבא.

חלום על אבא שנפטר לפי הקבלה

חלום על אב או אם שנפטרו הוא מקרה מיוחד, ולא רק מבחינה רגשית. הקשר בין הבן או הבת להורה שנפטר הוא הקשר שההלכה עצמה מייחסת לו כוח: שולחן ערוך יורה דעה (סימן שעו, ד) מביא את המנהג לומר קדיש על אב ועל אם, ומוסיף שם בלשון מפורשת שכאשר הבן מתפלל ומקדש ברבים הוא פודה את אביו ואת אמו. אין דבר כזה במצוות אחרות. הבן והבת הם ההמשך של ההורה, וכל מצווה שהם עושים נזקפת לזכותו.

לכן, כשאדם חולם על אבא שנפטר, ההנהגה המקובלת איננה לחפש פשר אלא לשאול שאלה אחרת: האם יש משהו שאבא היה רוצה שייעשה ולא נעשה. לפעמים זו הבטחה שלא קוימה, לפעמים זה חוב או צדקה שהוא נהג לתת, ולפעמים זה פשוט קדיש שאין מי שיאמר אותו כי אין בן, או שהבן אינו יכול להגיע למניין שלוש פעמים ביום.

אם החלום חוזר על עצמו בתקופה מסוימת, כדאי לבדוק גם את התאריך. הרבה פעמים מתברר שהוא מגיע סמוך ליום הפטירה. במקרה כזה כדאי לדעת מתי עושים אזכרה בשנה הראשונה ולסדר מבעוד מועד את הלימוד והקדיש ליום הזה.

חלום על אדם חי שנפטר

חלום שבו אדם רואה קרוב משפחה חי, בריא ושלם כשהוא נפטר, הוא מהחלומות שמפחידים יותר מכל. ראשית, ההרגעה: חלום כזה איננו נבואה ואיננו סימן למה שעומד לקרות. העיקרון שהובא למעלה מהגמרא, שחלום רע אינו מתקיים כולו ושהחלומות הולכים אחר הפה, נאמר בדיוק על מקרים כאלה.

מעבר לכך, בספרי פתרון החלומות מובא לא פעם שראיית אדם חי כשהוא מת מסמלת דווקא אריכות ימים, ושהחלום הפוך מפשוטו. מי שהחלום ממשיך להטריד אותו יכול לעשות הטבת חלום כמפורט להלן, ולתת צדקה. אלה שתי הפעולות שההלכה עצמה מציעה, והן מספיקות. אין שום צורך ואין שום היתר לפנות לפותרי חלומות מקצועיים, למגידי עתידות או לכל דרך שאיננה מן המקורות.

מוות בחלום לפי הקבלה

מוות בחלום לפי הקבלה איננו מתפרש כמוות ממש, אלא לרוב כשינוי, כסיום של תקופה וכתחילתה של תקופה אחרת. גם המקורות שראינו מוליכים לשם: כיוון שחלום הוא אחד משישים בנבואה בלבד, ומאחר שהוא לא מתקיים במלואו, אין דרך להסיק ממנו על מאורע ממשי.

כאן המקום לומר את הדבר החשוב מכולם, וזו גם ההנחיה של הפוסקים למעשה. השולחן ערוך באורח חיים (סימן רפח, ה) מביא את דברי הרמ"א שבזמן הזה אין מתענים תענית חלום בשבת, "שאין אנו בקיאין בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע". הרמ"א אומר במפורש שאנחנו לא בקיאים בפתרון חלומות. אם כך לגבי תענית בשבת, קל וחומר שאין לאדם לשבת ולפרש לעצמו חלומות ולהיבהל מהם.

עד כאן הפירוש. עכשיו לצד המעשי, שהוא מה שרוב האנשים באמת מחפשים אחרי חלום כזה: מה עושים בבוקר שאחריו. ההלכה אינה משאירה את זה לתחושה, ויש בה סדר פעולות ברור שמתחיל עוד לפני שיוצאים מהחדר, ונמשך באותם דברים שמועילים לנשמה לאורך זמן.

חלמתם חלום רע: מה ההלכה אומרת שעושים

כאן עוברים מפרשנות למעשה. ההלכה לא משאירה אדם שחלם חלום קשה בלי כלים, ויש שני מהלכים מפורשים בשולחן ערוך.

למי שרוצה להעמיק בהיבט ההלכתי, מומלץ לקרוא על הטבת חלום ועל תענית חלום, שם מרוכזים המקורות והמנהגים השונים.

מה באמת מועיל לנשמה אחרי חלום כזה

אחרי כל מה שנאמר על חלום על נפטר לפי הקבלה, נשארת השאלה המעשית היחידה שבאמת חשובה. מה עושים ביום שאחרי. הדברים הבאים מוסכמים ומקובלים, וכולם דברים שאפשר לעשות מיד.

שלוש הפעולות הראשונות אינן דורשות כסף כלל, וכל אחד יכול לעשות אותן בעצמו. את הרביעית אפשר לעשות גם ממעשר כספים. מי שאין לו אפשרות לומר קדיש בעצמו, או שאין במשפחה מי שיאמר, יכול למנות שליח, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

מי אומר קדיש כשאין מי שיאמר

עמותת אור הרשב"י, בנשיאות הרב שמעון זעפרן שליט"א, עוסקת בכך שנים רבות. תלמידי חכמים יראי שמים אומרים את הקדיש בשלוש תפילות ביום ולומדים משניות לעילוי נשמת הנפטר, ומי שביקש מקבל את פרטי הלימוד. אין כאן מטרת רווח, וכל התרומה מועברת במלואה למשפחות תלמידי חכמים נזקקים.

מי שהגיע לכאן אחרי חלום על נפטר לפי הקבלה ומעדיף לשמוע לפני שמחליט, אפשר לקרוא בהרחבה על קדיש על הנפטר בשלוש תפילות, שם מפורטים כל הפרטים, המחירים והמקורות ההלכתיים.

שאלות ותשובות