קורא.ת יקר.ה! עצרו לרגע והתבוננו! כאן יש לכם את ההזדמנות לתת כתף למשפחות תלמידי חכמים נזקקות ולהעביר תרומה לפסח. האתר שלנו הוקם ומתוחזק על ידי אנשים אמינים. הפעילות שלנו היא 100% לשם שמים, ללא רווחים, 100% מהתרומה שלכם מגיע לעניים ואביונים, ומעבר לכך יש כאן גם את היתרון של החזקת תלמידי חכמים. אפשר לתרום באמצעות הקדשת הלימוד לעילוי נשמת יקיריכם, להצלחה בעסקים או באמצעות תרומה לתלמידי חכמים לאמירת קדיש בתשלום.
הזוהר הקדוש אומר (חלק א קד, א – הציטוט מתורגם): בשעה שהקב”ה אוהב את האדם הוא משגר לו דורון ומהו הדורון? עני, כדי שיזכה ויתן לו צדקה וכו’ שכשיבוא הדין לעולם, המשחית יזהר ממנו וכו’ ויסתלק ממנו וכו’ האדם הזוכה לעשות צדקה עם בני אדם, בשעה שהדין שורה בעולם הקב”ה זוכר לו אותה צדקה שעשה וכו’ כמו שנאמר (במשלי י-ב) ‘וצדקה תציל ממות’. ואמר החיד”א (בהגהותיו על השל”ה הק’ פרשת וירא) שהמילים ‘וצדקה תציל ממות’ הם ראשי תיבות ‘מות’, שמלבד מה שכתוב בפירוש שצדקה מצלת ממיתה משונה היא מסוגלת גם להאריך שניו ואפילו לרשע…
חברים יקרים, מי יודע אם זה הרגע שלכם… תרמו עכשיו כדי להינצל מתאונות, פיגועים וכל הרעות המתרגשות בעולם ל”ע.
בהלכה מבואר שיש חובה על כל אחד לתת תרומה לפסח לעניים ולנזקקים שאין להם כסף לשלם את המינימום ההכרחי, שהם מצות ויין לארבע כוסות. ומלבד זאת צריכים אנשי העיר לדאוג לכך שכל עני שדר בעיר יהיה לו מראש אוכל לכל ימי החג, כולל ימי חול המועד, וזה נקרא קמחא דפסחא.
תרומה לפסח – מקור המנהג
את חובת התרומה לפסח טבע בעל ה’אור זרוע’ והביאו הרמ”א: “מנהג הקהילות להשים מס על הקהל לצורך החטים ליתן בפסח לעניי העיר כדאיתא בירושלמי פרק ראשון במסכת בבא בתרא – אמר רבי יוסי בר בון לחיטא דפסחא, שנים עשר חודש בין לישא בין ליתן פירוש אם שהה בעיר י”ב חודש” זהו המקור הקדום לתרומות פסח. (בהמשך המאמר נבאר למי נותנים מעשר כספים והאם אפשרי בכלל לקחת כסף זה ממעשר).
האם מותר לתת תרומה קמחא דפסחא מכספי מעשרות?
וביאור הדברים: כל מי שגר בעיר או שבא לעיר על מנת להשתקע והוא לא מהמקבלים, צריך לתרום תרומה קמחא דפסחא לעניי העיר. את דמי ה’קמחא דפסחא’ מותר לתרום מכספי מעשר כספים. ויש מחמירים שלפחות חלק קטן מהכסף שתורם כתרומה לנזקקים יהיה לא מכספי מעשרות. נימוק הדעה הראשונה הוא מכיוון שבזמנינו, בשונה מן העבר, אין מושת על כל אחד סכום נקוב שעליו לתרום, וגם אף אחד אינו גובה בצו בית הדין את הכסף, לעומת מה שהיה נהוג בעבר שבית הדין היו גובים תרומה קמחא דפסחא מכל דיירי העיר.
המקורות ההלכתיים בעניין תרומה לנזקקים לפסח מכספי מעשרות
המקורות לפסקי ההלכה הנ”ל הם: הדעה המקלה הסוברת שכשתורמים תרומה לנזקקים לפסח אפשר לקיים מצוות מעשר כספים היא דעתו של פוסק הדור הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצוק”ל בספרו הליכות שלמה בהלכות חודש ניסן ס”ב. הדעה המחמירה היא דעתו של פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק”ל. ואפשר לעיין בעניין גם בספר שבט הקהתי של הרב הגה”צ ר’ שמאי קהת הכהן גרוס שליט”א חבר ביד”צ מחזיקי הדת בירושלים עיה”ק, בחלק א סימן קלז. ובעל התניא כותב בשו”ע הרב סימן תכט סעיף ה שגדר החיוב של תרומה לנזקקים לפסח הוא מטעם מצוות הצדקה לעילוי נשמה ובכלל.
האם מי שגר פחות משנה בעיר לא זכאי לקבל תרומה פסח?
ומה ההבדל בין מנהג הקמחא דפסחא לתרומה פסח שהיא מצד מצוות הצדקה המחייבת לדאוג לכל עני שבישראל שלא ירעב ללחם? התשובה היא שלכל עני צריך לספק רק כדי מחייתו להיום ואילו תרומה פסח שהיא מטעם מנהג ‘קמחא דפסחא’ צריך לדאוג לנזקקים למזון לכל ימי החג. ועל זה מובא בהלכה כי החיוב לקמחא דפסחא הוא רק עבור הדרים בעיר יותר מ-12 חודשים, כנ”ל. למנהג הקמחא דפסחא אין קשר להסכם יששכר וזבולון, כלומר מי שחתם הסכם עם תלמיד חכם להפריש לו סכום קבוע מדי חודש, אין הוא מחויב לשלם לו גם את צורכי הפסח, אבל הוא גם לא יכול למנוע ממנו.
תרומה לחג הפסח היא חיוב גמור או בגדר מנהג יפה?
בפי רבים נשאלת השאלה האם תרומה לחג הפסח ‘קמחא דפסחא’ היא חיוב גמור או בגדר מנהג טוב. מדברי הרמ”א שהובאו לעיל משמע שאין הדבר אלא מנהג. ומצד שני ממקור הדברים בירושלמי נראה שהדברים נקבעו כחיוב גמור על כל מי שהוא בעל יכולת. התשובה היא שמלכתחילה הדברים נקבעו כמנהג אך מכיוון שהושרש המנהג, הפכה התרומה לחג הפסח לחובה. צרו אתנו קשר לתרומה למשפחות נזקקות.
תרומות לחג הפסח – היום יותר מתמיד!
באופן מעשי נהגו היום כל בית ישראל בתרומות לחג הפסח לנזקקים. לצערנו, בחג הפסח ובחגים בכלל, אף אלו שאינם נזקקים כל השנה הופכים לנצרכים, עקב ההוצאות הגדולות שטומנות בחובן החגים. המשפחות הנזקקות ממתינות בכיליון עיניים לתרומת הקמחא דפסחא או לתרומה לראש השנה. אם בתרומות לחג הפסח בכסף או בתרומות של תלושים שניתן לממש בסופרים ובצרכניות מובחרות.
הדרך לתרום תרומות לפסח בזמננו
ועל אף שבשולחן ערוך נפסק כי ההידור הוא לתרום לעניים קמח, שבכך מקרב את הנאת העניים מהתרומות לפסח, שכן הדבר חוסך מהם לעמול ולקנות מהכסף חטים וכן את כל המלאכה מכאן והלאה. ומובא שלכן נקרא מנהג התרומות לפסח בשם ‘קמחא’ דפסחא. אולם היום הנאת הנזקקים וכבודם הוא לתרום להם תרומה לחג בכסף מזומן דווקא ועדיף דרך ארגונים המוסרים להם את הכסף בדרך כבוד.
תרומות פסח מיועדות להכנסת שמחת חג בבתים נזקקים
אין יותר ראוי ונכון מלתרום תרומות פסח למשפחות נצרכות שנקלעו בעל כורחם למצוקה כלכלית, אם בגלל שהם סובלים ממוגבלות בריאותית שאינה מאפשרת להם לעבוד, או בגלל פיטורי קורונה, או בשל סיבות אחרות, כגון הוצאות רפואיות שנפלו עליהן בפתאומיות. אם חלילה נפטר קרוב משפחתכם ואתם שואלים את עצמכם מה אפשר לעשות לעילוי נשמת – בתרומה לפסח או בתרומה לעילוי נשמת אתם מאפשרים למשפחות לחגוג את החג בכבוד, ומעודדים אנשים קשי יום.
