תפילת הקדיש מהותה היא תפילה שיתקדש שמו של הקב”ה בעולם ושתתגלה מלכותו. האשכנזים נוהגים לומר קדיש יתום במשך אחד עשר חודש לאחר פטירת אחד ההורים והספרדים נוהגים לומר קדיש יתום למשך 12 חודשים (עם הפסקה של שבוע בתחילת החודש ה-12). ולאחר מכן אומרים את הקדיש מדי שנה ביום השנה לפטירה (יום היאר צייט). בספרים מובא שנשמת הנפטר עולה כמה מדרגות בגן עדן בעקבות אמירת הקדיש ותרומה לעילוי נשמתו.
אמירת קדיש לעילוי נשמת הנפטר
אחד הטעמים המובא בפוסקים לאמירת הקדיש לעילוי נשמת הנפטר הוא שמכיוון שכשאדם יהודי נמצא בעולם מתקדש שמו של הקב”ה בעולם ואילו כאשר הוא נפטר מתמעט כביכול קידוש ה’ בעולם. אי לכך אומרים קדיש חיתום לעילוי נשמתו בכדי להשלים כביכול את החסר. הקדיש נאמר בשפת הארמית, היות שזו הייתה שפתם.
מובא בשם האריז”ל שאנשים טועים וחושבים שטעם אמירת הקדיש הוא בכדי להציל את נפש הנפטר מגיהנם בלבד, אך הטעם האמיתי הוא גם כדי להעלות את הנפטר בגן עדן עוד ועוד. ולכן גם, מוסיף האר”י הקדוש, אומרים את הקדיש גם בשבת ויום טוב, למרות שבימים אלו הגיהנם סגור וכל הרשעים יוצאים משם.
נוסח הקדיש (עם תרגום):
יתגדל ויתקדש שמיה רבא (יגדל ויקדש שמו הגדול) [אמן] בעלמא די ברא, כרעותיה (בעולם שהוא ברא כרצונו). וימליך מלכותיה (וימליך את מלכותו ית’) ויצמח פורקניה (ויצמיח את גאולתו) ויקרב משיחה (ויקרב את משיחו) [אמן]. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל (בחייכם וביומיכם ובחיים של כל בית ישראל), בעגלא ובזמן קריב (במהרה ובזמן קרוב) ואמרו אמן. [אמן. יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא (יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים)].
יתברך וישתבח ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל, שמיה דקודשא בריך הוא (שמו של הקדוש ברוך הוא) [אמן]. לעילא מן כל ברכתא, שירתא, תושבחתא ונחמתא דאמרין בעלמא (נעלים מכל הברכות, השירות, התשבחות והנחמות הנאמרות בעולם) ואמרו אמן. יהא שלמא רבא מן שמיא (יהי שלום רב משמים) וחיים עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן.
עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו, ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן. עד כאן נוסח הקדיש האשכנזי. בנוסח הספרדי ישנם מעט תוספות (והוא לא מצוי כרגע מתחת ידינו…). כאמור, בכל שנה ליום פטירתו של הנפטר אומרים שוב קדיש לעילוי נשמתו. ויש הנוהגים לומר גם בשבת שלפני יום השנה.
המעלה לנפטר באמירת הקדיש
מעלת אמירת הקדיש לעילוי נשמת הנפטר היא גבוהה וגדולה מאוד. יש האומרים שזה בכלל מצוות כיבוד אב ואם, שכידוע צריך לכבדם גם לאחר פטירתם. והמצווה הבסיסית היא כאמור לומר קדיש ב-12 החודשים הראשונים לפטירתם (ואצל האשכנזים -11 חודשים) ולאחר מכן בכל שנה ביום הפטירה.
וצריך מאוד להיזהר שלא להחסיר מאמירת הקדיש אפילו פעם אחת. כתוב בספרים שבן שאינו מקפיד לומר קדיש על הוריו זה מהווה זלזול בהורים. ומי שכן אומר, הוא כאמור, מקיים מצוות כיבוד הורים והוא מעלה אותם בגן עדן וגורם להם לכבוד גדול בעולם הבא ולכן יש שחוששים שישכחו אפילו פעם אחת והם ממנים שליח מיוחד שיאמר קדיש עבור הוריו. אמירת הקדיש על אב ואם היא יותר גדולה מכל כיבוד שמכבד אותם בחייהם. כך כתבו הספרים הקדושים.
קדיש לעילוי נשמת הנפטר
לסיכום, את הקדיש אומרים בשפת הארמית. קדיש יתום הוא קדיש לעילוי נשמת הנפטר. הקדיש נאמר על ידי בנו של הנפטר או הנפטרת אך אם הוא חושש שהדבר יישכח מליבו הוא יכול למנות שליח בתשלום, מה שנקרא אמירת קדיש בתשלום, בכדי שהוא יאמר במקומו. כי החסרה ושכחה של אמירת הקדיש לעילוי נשמת ההורים היא חמורה מאוד.
אגב, גם מי שנפטר ללא ילדים או שהותיר אחריו רק בנות ואין בנים שיאמרו עליו קדיש, במקרים אלו נהוג למנות שליח בתשלום לאמירת קדיש לעילוי נשמת הנפטר. אם אתם נמצאים בשנת אבל וחוששים שתשכחו לומר קדיש או שאין בנים שיאמרו קדיש על הנפטר, הזמינו אצלנו אמירת קדיש על ידי תלמידי חכמים יראי שמים, אפשר לתרום גם ממעשר כספים אמירת קדיש לעילוי נשמת הנפטר.
