אנו עמותת עזרה משמים מבית אור הרשב”י המקורית המעבירה את תרומות לעילוי נשמת יקיריכם למשפחות תלמידי חכמים נזקקות. אנו בעמותה מקפידים על אמינות ושקיפות, והכול לשם שמיים. הייתרון שלנו הוא שאנו מעבירים את התרומות לתלמידי חכמים נזקקים. ניתן להעביר דרכנו צדקה לעילוי נשמה להקדשת לימוד למטרת החזקת נזקקים או לערוך הסכם יששכר וזבולון.
מה צריך לעשות עם ספק צדקה?
מה הכוונה ספק צדקה? קורה שמוצאים בארון או במגירה כלשהי שטר כסף שלא זוכרים איך ומניין הוא הגיע לשם ומתי הניחו אותו שם, ספק מתעורר כאשר מדובר במקום שאתם רגילים או שזכור לכם שהנחתם שם בעבר סכום כסף לצדקה.
אפשרות נוספת היא מציאת שטר בארנק או באחד הכיסים לאחר שהפרשתם סכום כסף לצדקה, או למעשר כספים וכדומה, וכעת לפי החשבון יש שם יותר כסף ממה שאמור להיות לפי החישוב שלכם. אפשרות נוספת שיכולה לעורר ספק בצדקה היא כסף שנותר בבית מישהו שנפטר ויש סברה לומר שזה כסף שהמנוח הקדיש לצדקה או לאמירת קדיש בתשלום. ומצד שני ייתכן שזה כסף שהגיע לשם במקרה ולא צדקה. השאלה היא האם צריל להחמיר ולתת את הכסף לצדקה.
מאוד יש להיזהר במצוות הצדקה
נתחיל בהלכה פסוקה מהשולחן הערוך ביורה דעה סימן רמז שם אומר מרן בעל השולחן ערוך: מאוד יש ליזהר בה (במצוות הצדקה) כי אפשר לבוא לידי שפיכות דמים שימות העני אם לא יתן לו מיד. ומובא בתלמוד סיפור על נחום איש גמזו שנקלע אליו עני וביקש ממנו צדקה. איש גמזו ענה לו שימתין עד שיסיים לפרוק את חמורו, כשסיים אי גמזו לפרוק את חמורו, ראה שהעני מת בינתיים מרעב.
משראה נחום איש גמזו שמת העני התמלא צער ואמר: עיניי שלא חסו על עיניך ייסומו, ידיי וכו’ יתגדמו, רגליי וכו’ יתקטעו וכו’ כל גופי יהא מלא שחין. ע”כ ציטוט מדברי הגמרא במסכת תענית (לא מילה במילה). מכאן אנו רואים שצריך לדון בענייני צדקה בכובד ראש.
לא תקפוץ את ידך
השאלה היא אם גם במקרה שלנו, של ספק צדקה, גם אומרים כך. ועוד יותר מכך, שם בגמרא מדובר במצב של פיקוח נפש, אותו עני שהגיע אל נחום איש גמזו בבקשת מזון היה רגע לפני גוויעה ברעב (אלא שכנראה איש גמזו לא שם לב לכך כאשר היה באמצע לפרוק את סחורתו) על כל פנים, מה שכן אפשר לראות מהגמרא הנ”ל היא שצריך לדון בשאלות אלו בכובד ראש.
מצוות הצדקה היא מצווה חשובה שכבר נאמרה בתורה. בחומש דברים נאמרו דברים נפלאים: כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה’ אלוקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון.
לעצם השאלה של ספק צדקה
נקדים ונאמר כי אין אנו מתיימרים לפסוק הלכה למעשה באופן ברור והחלטי, ועל כל אחד לשאול את רבו בעניינים כגון אלו שיש בהם גם ספק ממוני של גזל, שאם הכסף הוא באמת של צדקה והעניים לא יקבלו את הכסף הריהו גוזל את העניים. ובנוסף יש כאן גם ספק בעניין ‘בין אדם למקום’ של כסף שנלקח שלא כדין. על כן, אנו נכתוב את רוח הדברים כפי הנראה לנו מהפוסקים וכל משכיל יעשה בדעת וישאל רבותיו בהקדם האפשרי.
ולאחר הקדמת הדברים ניגש אל מלאכת כתיבת התשובה כפי ראות עינינו. ישנה מחלוקת ראשונים במסכת פיאה לגבי המסתפק בממון עניים אם צריך להחמיר ולתת את הצדקה לעני או שאפשר להקל ולקחת לעצמו את הכסף.
צדקה לתלמידי חכמים עניים
ויש כמה פירושים בכוונת הראשונים בדין זה בין לקולא ובין לחומרא. כלומר האם אפשר להסיק משם לכל ספק של צדקה, כי שם בסוגיה מדובר כאשר הוא בספק אם נדר לעניים או לא. להלכה נפסק בשולחן ערוך בחלק יורה דעה סימן רנט, שם כתב מרן: מי שיש בידו מעות והוא מסופק אם הם של צדקה, חייב ליתן אותם לצדקה” והגר”א מוילנא חולק על בעל השולחן ערוך ופוסק שאין חיוב לתת את הכסף לצדקה. וכפי שהקדמנו, מכיוון שראינו שדינים אלו הם חמורים, על כן עדיף להחמיר ולתת את הכסף לצדקה.
יש לכם כאן ועכשיו אפשרות לתרום דרכינו למשפחות תלמידי חכמים נצרכים כרעיונות לעילוי נשמת וכדו’. אנחנו נהיה שליחים נאמנים להעביר את תרומות צדקה או תרומה לחגים במלואם למקום הנכון בהתנדבות מלאה.
תרמו כעת בעין יפה.
