קורא.ת יקר.ה! עצרו לרגע והתבוננו! כאן יש לכם את ההזדמנות לחוש לעזרת משפחות תלמידי חכמים ולהעביר תרומה לנזקקים.
הפעילות שלנו היא לשם שמים, 100% מהתרומה שלכם מגיע לנזקקים, ויתרה מכך קיים כאן גם היתרון של החזקת תלמידי חכמים.
הזוהר הקדוש אומר (חלק א קד, א – הציטוט מתורגם):
בשעה שהקב”ה אוהב את האדם הוא משגר לו דורון ומהו הדורון? עני, כדי שיזכה ויתן לו צדקה וכו’ שכשיבוא הדין לעולם, המשחית יזהר ממנו וכו’ ויסתלק ממנו וכו’ האדם הזוכה לעשות צדקה עם בני אדם, בשעה שהדין שורה בעולם הקב”ה זוכר לו אותה צדקה שעשה וכו’ כמו שנאמר (במשלי י-ב) ‘וצדקה תציל ממות’.
חברים יקרים, מי יודע אם זה הרגע שלכם…
ואמר החיד”א (בהגהותיו על השל”ה הק’ פרשת וירא) שהמילים ‘וצדקה תציל ממות’ הם ראשי תיבות ‘מות’, שמלבד מה שכתוב בפירוש שצדקה מצלת ממיתה משונה היא מסוגלת גם להאריך שניו ואפילו לרשע…
תרמו עכשיו לנזקקים כדי להינצל מתאונות, פיגועים וכל הרעות המתרגשות בעולם ל”ע.
אפשר לתרום באמצעות הקדשת הלימוד לעילוי נשמת יקיריכם, להצלחה בעסקים או באמצעות תרומה לעילוי נשמת לתלמידי חכמים לאמירת קדיש בתשלום.
כן, גם בשנת 2022 עדיין ישנם עניים, ועדיין מצוות מעשר כספים היא בתוקף. גם אם העניים של זמננו הם יותר מתוחכמים, הם מסתירים את עצמם, אבל עדיין הם קיימים. מצוות מעשר כספים היא מנהג שהתקבל והונהג במשך הדורות והיא סגולה לברכה והצלחה. כדי לקיים את מצוות המעשר יש להפריש 10% מהרווחים כתרומה לנזקקים.
תרומה לנזקקים ממעשר האם היא מן התורה?
אמנם יש מן הפוסקים הסוברים שמדובר במצווה שהיא חובה מן התורה. כשם שבזמן המקדש הייתה חובה מן התורה להפריש מעשר עני מהתוצרת החקלאית. ויש מן הפוסקים הסוברים שהיא מצווה מדברי חכמים ולא חיוב מן התורה. ויש המקלים עוד יותר וסוברים שמדובר במנהג שהושרש. את המעשר מפרישים מהמשכורת לאחר ניכוי הוצאות הקשורות ישירות לעבודה, כגון עלות של נסיעות למקום העבודה וכדומה (כל הוצאה שלולא העבודה לא היה מוציא אותה). ואם מדובר באדם עצמאי עליו לחשב את נטו הרווח (ולא מהרווח הגולמי), כלומר לאחר ניכוי הוצאות ישירות שבלעדיהם לא היה מרוויח את הרווח (כגון הוצאות הובלה וכו’).
אם אדם חי בצמצום ועדיין איננו משתכר כדי צורכו איננו מחויב להפריש מעשרות כספים. קיימת עדיפות להפרשת סכום מעשר מדויק, כלומר עשירית ולא יותר, אך אין זה מעכב וגם כשהופרש יותר מכך מקיימים את המצווה. כשמחילים לעשר כספים בפעם הראשונה בחיים מומלץ לומר: “אני מקבל על עצמי מצווה זו בלי נדר”. מותר ללוות לעצמו מכספי המעשרות ולשלם לאחר זמן, אך מי שרוצה לזכות בסגולה הנ”ל של נתינת תרומה לחגים לנזקקים בשיעור של עשירית מדויקת עדיף שלא יעשה כן.
האם רק תרומה כספית לנזקקים אפשר להפריש ממעשר?
ולגבי תרומת כספי המעשרות, נשאלת השאלה למי נותנים מעשר כספים, כלומר האם יש צורך לתרום אותם כתרומה כספית לנזקקים דווקא או שניתן לתרום לצורכי מצווה שונים כגון לתרום ספר תורה. ואם לא, האם לפחות יש עדיפות לכך. התשובה היא שהעדיפות הראשונה והייעוד העיקרי של כספי המעשרות היא תרומה כספית לנזקקים. אך מותר גם לצורך שאר מצוות ובפרט אם מדובר לצורך הרבים.
גם ממתנה כספית וירושה יש להפריש מעשרות. מי שקיבל נכס או כל דבר אחר המניב רווחים בירושה או במתנה, בשנה הראשונה עליו להפריש מעשרות אף משווי הקרן ולאחר מכן רק מהרווחים (כך כתב המשנה ברורה בחלק ו’ באחד מסימני הלכות האתרוג). מי שיש לו רעיונות לעילוי נשמת נפטרים והוא רוצה לממש אותם מכספי מעשר – מותר לו.
אדם שקיבל כסף במתנה על מנת לרכוש בהם חפץ מסוים, כגון אדם שאביו נתן לו כסף לקניית ארבעת המינים וכדומה, אינו מחויב להפריש מעשרות מדמי המתנה. אדם שמקפיד להפריש מעשרות מדי חודש ובחודש מסוים גדלו מאוד הוצאותיו עד כדי דוחק, באותו חודש הוא נפטר ממעשר ואף איננו זקוק להשלים לאחר מכן (על פי ספר ‘פסקים ותשובות’). יודגש כי איננו מוסמכים לפסוק הלכות ובכל מקרה של ספק יש לפנות לרב מוסמך.
תרומות כסף לנזקקים היא סגולה לעשירות
קיום מצוות מעשר כספים היא סגולה לפרנסה ברווח ולעושר, ככתוב בחז”ל על מה שהתורה ציוותה: ‘עשר תעשר’ הוסיפו חז”ל – ‘עשר בשביל שתתעשר’. ולמצווה מן המובחר יש להפריש חמישית מהרווחים למעשר. מי שנותן פחות מכך מוגדר בתלמוד ובשולחן ערוך כ’תורם בעין רעה’. יסוד המצווה הוא ממצוות הצדקה, כלומר, על אף האמור לעיל שמצוות המעשרות היא לדעת רוב פוסקי זמננו מנהג, זה רק לעניין שיעור המצווה, אולם מצוות צדקה לעילוי נשמה ובכלל, היא מצווה המוטלת על כל אדם, גם על עניים (במידה מועטה). ראו גם אם אפשר לתת להסכם יששכר וזבולון מכספי מעשר.
וכבר מובא בתלמוד (במסכת שבת דף קיט) שהעשירים שבארץ ישראל העשירו בגלל שהפרישו מעשר ונתנו תרומות כסף לנזקקים. ועוד מובא בתלמוד (במסכת תענית דף ט) שמותר לנסות (לבחון) את הקב”ה במצוות המעשר, כלומר לתרום תרומות כסף לנזקקים ולהתנות שנתינת המעשרות היא בתנאי שיעשיר, למרות שלגבי מצוות אחרות הדבר אסור. וכך היא דעת הרמ”א (ביורה דעה סימן רמז) הלכה למעשה. אך השל”ה הקדוש חולק עליו ואומר שהרמז של ‘עשר בשביל שתתעשר’ מדבר על מעשר עני שחיובו הוא מן התורה, אך אם אנו פוסקים שמעשרות כספים אין חיובם מן התורה, אם כן, אין הבטחת התורה חלה על מצווה זו ולפי זה כמובן שאי אפשר לבחון את הקב”ה בתרומה לנזקקים, ככל המצוות.
