קורא.ת יקר.ה! עצרו לרגע והתבוננו! האם אתם מקיימים את דיני מעשרות כספים? רוצים לקיים הסכם יששכר וזבולון? כאן יש לכם את ההזדמנות, בתרומה לעילוי נשמת, להכריע לזכות את כף העוני של משפחות תלמידי חכמים נזקקות.
האתר שלנו הוקם ומתוחזק על ידי אנשים אמינים שמתפרנסים יפה ב”ה. הפעילות שלנו היא 100% לשם שמים, ללא רווחים, 100% מהתרומה לחגים שאתם מעבירים אלינו מגיעה לנזקקים, ומעבר לכך יש כאן גם את הסגולה של החזקת תלמידי חכמים.
הזוהר הקדוש אומר (חלק א קד, א – הציטוט מתורגם):
בשעה שהקב”ה אוהב את האדם הוא משגר לו דורון ומהו הדורון? עני, כדי שיזכה ויתן לו צדקה וכו’ שכשיבוא הדין לעולם, המשחית יזהר ממנו וכו’ ויסתלק ממנו וכו’ האדם הזוכה לעשות צדקה עם בני אדם, בשעה שהדין שורה בעולם הקב”ה זוכר לו אותה צדקה שעשה וכו’ כמו שנאמר (במשלי י-ב) ‘וצדקה תציל ממות’.
חברים יקרים, מי יודע אם זה הרגע שלכם…
תרמו עכשיו מעשרות כספים כדי להינצל מתאונות, פיגועים וכל הרעות המתרגשות בעולם ל”ע.
אפשר לתרום באמצעות הקדשת הלימוד כרעיונות לעילוי נשמת יקיריכם, להצלחה בעסקים או באמצעות תרומה לתלמידי חכמים לאמירת קדיש בתשלום.
דיני מעשרות כספים
על כל אדם בישראל מוטלת חובה לתת צדקה לעני כקיום מצוות צדקה גרידא או כנתינת צדקה לעילוי נשמה. גובה הסכום הוא לפי מצבם של הנותן והמקבל. כלומר גודל עניותו וצרכיו של העני. ומצד שני, אפשרויותיו הכלכליות של הנותן. דעה זו היא המקובלת כיום, כפי הפוסקים הסוברים כי מצוות מעשר כספים באה לתת שיעור למצוות הצדקה, ולכשעצמה אינה מצווה מן התורה. אך יש הפוסקים כי דיני מעשרות כספים היא מן התורה, ולפיכך גם עני המשתכר בצמצום מחויב בהפרשת מעשרות ממשכורתו. אולם כאמור, הדעה הרווחת כיום היא כי מצוות המעשרות איננה מדאורייתא. אך לגבי מקור המצווה הם חלוקים – יש אומרים כי החיוב הוא מדברי חכמים, ויש אומרים כי מקורו הוא מנהג של מצווה שהונהג בקרב ישראל. ולמעשה מי שנהג תמיד להפריש אף שידע שמדובר במנהג, עליו להתמיד במנהגו מדין נדר, ועדיף שיפרש בהתחלת הנהגתו שנוהג כך בלי נדר. כמה מפרישים? מלכתחילה חומש מסכום הרווח (20%) אך כיום נוהגים רבים להפריש עשירית. יצוין כי הרבי מחב”ד הכריע לתת קרוב לחומש (מתוך אתר חב”ד org).
מעשר כספים מתנה
מצוות מעשר כספים היא מצווה שאפשר לקרוא לה בחיבה מצוות “מעשר כספים מתנה”, מצווה שהבטחתה בצידה: עשר בשביל שתתעשר, אך למרות זאת ישנם רבים שאינם מקפידים על מצווה זו, הם מסתפקים בכך שהם משליכים כמה מטבעות לפושט היד התורן בבית הכנסת או בדלת, ואולי גם הוראות קבע חודשית לקופת עניים עירונית, וזהו. לא באנו להמעיט חלילה בערכם של נתינות אלו, ומי אנו שנבין בכלל גודל שכר המצווה הקלה ביותר בעולם הבא. ברם פליאתנו היא, אם כבר נותנים, לא עדיף שיהיה מחושב בחישוב מדויק לפי חומש או עשירית – כל אחד כפי יכולותיו. ללא חישוב מדויק אתם עלולים לטעות ולחשוב שאתם תורמים הרבה יותר מעשירית, ואילו למען האמת נתתם הרבה פחות. השערה גסה עלולה להטעות בגדול, בעיקר בעניינים של הוצאת כספים. הערכתנו היא כי רבים נמנעים מחישוב עקב הטרדה הכרוכה בכך. הכוללת רישום ידני ומדויק של כל שקל שנכנס, חישוב וניכוי התשומה (ההוצאה), ובסוף החודש ‘להתיישב על החשבונות’, להוציא מהכיס את הפנקס המרופט ולנסות להבין את כתב החרטומים של עצמנו… כיום יש לכך פתרון טכנולוגי בדמות מחשבון אינטרנטי שאליו מוזנים הנתונים, מה שאתם מקבלים (הפלט) זה מספר ברור וחד ערכי שלא מותיר ספקות.
מעשר כספים ממתנה
ומעניין לעניין באותו עניין, שאלת מעשר כספים ממתנה היא שאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות, בווריאציות שונות. ננסה לסכם את עיקרי הדברים. זוג צעיר או כל אדם אחר שקיבל במתנה סכום כסף מהוריו, אזי – אם קיבל לצורך מסוים ומוגדר – כגון לרכישת בית, רכב, ביגוד לילדים וכדו’ חייב במעשרות רק מהעודף שנשאר – במידה ונשאר. אך אם קיבל באופן סתמי ללא ייעוד מסוים חייב במעשרות על כל הסכום. ירושה כספית – חייבת במעשרות, אף אם האב כבר הפריש מעשר מסכום זה. מכיוון שהכסף נכנס לרשות אחרת – רשותו של הבן – כך פסקו השלה”ק, הט”ז ועוד. מתנות החתונה: מתנה כספית – חייב במעשרות. מתנה בשווה כסף – לפי רוב הפוסקים אינה חייבת. נותן המתנה יכול לעשר על חשבונו, כדי לפטור את המקבל. אך הוא צריך לכוון בפירוש לפטור את המקבל, ולא להחיל את הפטור בדיעבד. כך פסק הגאון ר’ משה פיינשטיין. הפוסקים מסתפקים אם המוכר מתנה או ירושה שווי כסף מתחייב אז במעשרות, צדדי הספק הם: האם הסיבה שלא חייבו שווה כסף במעשרות היא משום שלא הצריכו את האדם למכור נכסים כדי לעשר, או שמא המנהג הונהג רק לגבי כסף מזומן, ועל כל אחד לשאול דעת רבו בזה.
