השכבה היא בקשת רחמים לעילוי נשמת הנפטר, שנוהגים לומר בקהילות הספרדים ועדות המזרח, בעיקר אחרי עלייה לתורה ואחרי שיעור תורה. הנוסח הרגיל, כפי שנפסק על פי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הוא "הַמְּרַחֵם עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו… רוּחַ ה' תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן", ולאישה "תְּנִיחֶנָּה".
כאן תמצאו את נוסח השכבה לאיש ולאישה כפי שהוא מודפס בסידור עדות המזרח, ואת ההלכות שסביבו, מתי אומרים, מי אומר ומה הקשר לקדיש.
בהרבה קהילות תפילת השכבה לאיש נפתחת בפסוק "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב", ולאישה יש נוסח מיוחד שנפתח בפסוקי "אֵשֶׁת חַיִל". בשתיהן מזכירים את שם הנפטר יחד עם שם אמו, ובהרבה קהילות הקהל אומר עם החזן "רוּחַ ה' תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן" או "תְּנִיחֶנָּה". מי שמחפש השכבה לגבר או השכבה מקוצרת ימצא כאן את שני הנוסחים, הרגיל והמלא.
מי שעלה לתורה בשבת בשנה הראשונה אחרי פטירת אביו או אמו מכיר את הרגע. החזן עומד ליד הספר, שואל את השם, והקהל כולו נעמד ועונה יחד איתו. רבים עומדים שם בפעם הראשונה בלי לדעת מה בדיוק נאמר, ולמה הנוסח לאישה שונה מהנוסח לאיש.
מה זו תפילת השכבה ולמה קוראים לה כך?
תפילת השכבה, שנקראת גם אשכבה, היא בקשה מהקב"ה שירחם על נשמת הנפטר ויניח לה מנוחה בגן עדן. שמה בא מלשון משכב, מקום מנוחת הנפש.
היא אינה דבר שבקדושה כמו הקדיש, אלא בקשת רחמים שהחזן אומר בשם הקהל, ומזכיר בה את שם הנפטר בפירוש. מנהג זה רווח אצל הספרדים ועדות המזרח, והנוסח שלו מודפס בכל סידורי עדות המזרח בחלק של דיני האבלות.
השם עצמו מסביר את התוכן. הגאון רבנו יוסף חיים זצוק"ל, בעל הבן איש חי, נשאל מה הטעם שקוראים לתפילה הזו השכבה, וענה שמקום מנוחת הנפש נקרא בכתוב בשם משכב. כך אמר יעקב אבינו "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי", ופירשו חז"ל שהכוונה למקום מנוחת הנשמות, וכך נאמר בישעיה "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם". לכן בקשת הרחמים על הנפש נקראת השכבה, כי על ידה הנפש שוכבת במקום מנוחתה.
"ואפילו נפש צדיק יש לה תמיד עילוי אחר עילוי, ומקום עילוי השני נקרא מקום מנוחתה לגבי עילוי הקודם."
שו"ת רב פעלים, חלק ד, אורח חיים סימן לה
מכאן גם מובן למה אומרים השכבה אפילו על אדם צדיק. הבקשה אינה רק שהנשמה תינצל מדין, אלא שתעלה עוד מדרגה. זו הסיבה שבני משפחה ממשיכים לבקש אותה גם שנים רבות אחרי הפטירה, כפי שיתבאר בהמשך.
ובכל זאת היא נאמרת רק בהזדמנויות מסוימות, ואילו הקדיש נאמר במניין בכל תפילה של שנת האבל. בסרטון הקצר מוסבר איך נאמר הקדיש בכולל של מוסדות אור הרשב"י, על מי שאין מי שיאמר עליו.
הרב שמעון זעפרן על שירות אמירת הקדיש של הארגון
בסרטון קצר מסבירים מהי אמירת קדיש בתשלום, מי אומר את הקדיש ואיך זה עובד בפועל.
הקדיש נאמר בשחרית, מנחה וערבית, ובשבתות ובחגים אף בארבע תפילות, ואפשר לשלב בו גם לימוד משניות לעילוי הנשמה.
בקהילות אשכנז אין נוסח השכבה במובן הזה. במקומו אומרים "אֵל מָלֵא רַחֲמִים" ומזכירים נשמות בתפילת יזכור. הרעיון זהה, בקשת מנוחה לנשמה, אבל המילים והמועדים שונים. מי שרוצה להכיר את שאר מנהגי האבל של העדות יכול לקרוא על דיני אבלות על הורים ספרדים במאמר נפרד באתר.
תפילת השכבה לאיש נוסח עדות המזרח
בסידור עדות המזרח מודפסים שני נוסחים של השכבה לאיש נוסח ספרד. הראשון קצר, משפט אחד, והוא הנוסח הרגיל שאומרים על כל אדם. השני ארוך, נפתח בפסוקים, ומודפס בסידור "לאדם גדול בתורה וביראת שמים". במקום שכתוב (פלוני בן פלונית) מזכירים את שם הנפטר ואת שם אמו.
השכבה מקוצרת לאיש, הנוסח הרגיל
הַמְּרַחֵם עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו, הוּא יָחוּס וְיַחְמוֹל וִירַחֵם עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל (פלוני בן פלונית), רוּחַ ה' תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן:
זה הנוסח שנפסק לומר על פי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. בקו ההלכה הספרדי, שבו מובאים שיעורי הרב יצחק יוסף שליט"א, נכתב שבהשכבה יאמרו את הנוסח הרגיל "הַמְּרַחֵם עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו", ויש שאומרים במקומו "אֵל מָלֵא רַחֲמִים", ואחריו "הוּא יָחוּס וְיַחְמוֹל וִירַחֵם עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל הַמָּנוֹחַ פלוני בן פלונית" (קו ההלכה הספרדי).
השכבה לגבר, הנוסח הארוך לאדם גדול בתורה
הנוסח הארוך נפתח בפסוקים משלי, תהילים וקהלת, ובסידור עדות המזרח הוא מופיע כך.
וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה: אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם: מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹקִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן: יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם: יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם:
מְנוּחָה נְכוֹנָה, בִּישִׁיבָה עֶלְיוֹנָה, בְּמַעֲלַת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים, וְחִלּוּץ עֲצָמִים, וְכַפָּרַת אֲשָׁמִים, וְהַרְחָקַת פֶּשַׁע, וְהַקְרָבַת יֶשַׁע, וְחֶמְלָה וַחֲנִינָה, מִלִּפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה, וְחוּלָקָא טָבָא, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שָׁם תְּהֵא מְנַת וּמְחִיצַת וִישִׁיבַת נֶפֶשׁ הַשֵּׁם הַטּוֹב הַמְרוּחָם (פלוני בן פלונית) רוּחַ ה' תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן, דְּאִתְפְּטָר מִן עַלְמָא הָדֵין כִּרְעוּת אֱלָהָא מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַחֲמָיו יְרַחֵם עָלָיו, וְיָחוֹס וְיַחְמוֹל עָלָיו. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַחֲמָיו יַסְתִּירֵהוּ בְּצֵל כְּנָפָיו וּבְסֵתֶר אָהֳלוֹ לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, וּלְקֵץ הַיָּמִין יַעֲמִידֵהוּ, וּמִנַּחַל עֲדָנָיו יַשְׁקֵהוּ, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים נִשְׁמָתוֹ, וְיָשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתוֹ. ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיִלָּוֶה אֵלָיו הַשָּׁלוֹם וְעַל מִשְׁכָּבוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב: יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ: הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכְבִים עִמּוֹ בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:
בהרבה קהילות לא אומרים את כל הפסוקים אלא פותחים ישר מ"טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב", וממשיכים ל"סוֹף דָּבָר" ול"יַעְלְזוּ חֲסִידִים". כך מתאר את המנהג שואל אחד באתר הידברות, ומוסיף שכך מודפס בסידורי עדתו.
הערה הלכתית על הנוסח הארוך. בקו ההלכה נכתב שלא יאמרו את נוסח "מְנוּחָה נְכוֹנָה בִּישִׁיבָה עֶלְיוֹנָה", ומובא שם מספר שער המצוות לרבי חיים ויטאל שהאר"י ז"ל הסתייג מאוד מהשכבות כאלה, משום שהפלגה כזו אינה מעלה את הנשמה ולפעמים להפך, כשהנפש לא הייתה ראויה לכך. לכן הנוסח הארוך מיוחד בסידור לאדם גדול בתורה וביראת שמים, ועל כל אדם אחר אומרים את הנוסח הרגיל. מי שמתפלל בקהילה שנוהגת אחרת, נוהג כמנהג המקום.
עוד דבר מובא שם בשם השל"ה הקדוש. יש חזנים שמוסיפים "תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה", והשל"ה כתב ששתיקתם יפה מדיבורם, כי נשמות הצדיקים הן על כנפי השכינה ולא תחתיהן. לכן גם בנוסח הארוך שבסידור עדות המזרח המילים האלה אינן מופיעות.
סדר השכבה לאישה נוסח עדות המזרח, הקצר והארוך
גם לתפילת השכבה לאישה נוסח ספרד יש בסידור שני נוסחים. בנוסח הרגיל משנים רק את הסיום, "תְּנִיחֶנָּה" במקום "תְּנִיחֶנּוּ", ויש נוהגים להקדים לו את שלושת הפסוקים האחרונים של "אֵשֶׁת חַיִל". הנוסח הארוך, המיוחד בסידור "לאשה גדולה וחשובה", נפתח באותם פסוקים וממשיך בבקשה בארמית.
תפילת השכבה לאישה, הנוסח הרגיל
יש נוהגים לומר לפניו את הפסוקים האלה.
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל: תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ:
הַמְּרַחֵם עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו, הוּא יָחוּס וְיַחְמוֹל וִירַחֵם עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל (פלונית בת פלונית), רוּחַ ה' תְּנִיחֶנָּה בְּגַן עֵדֶן:
סדר השכבה לאישה, הנוסח הארוך לאשה חשובה
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל: תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ:
רַחֲמָנָא דְּרַחֲמָנוּתָא דִי לֵיהּ הִיא וּבְמֵימְרֵיהּ אִתְבְּרִיאוּ עָלְמַיָּא עַלְמָא הָדֵין וְעַלְמָא דְּאָתֵי וּגְנַז בֵּיהּ צַדְקָנִיּוֹת וְחַסְדָּנִיּוֹת דְּעַבְדָן רְעוּתֵיהּ וּבְמֵימְרֵיהּ וּבִיקָרֵיהּ וּבְתוּקְפֵיהּ יֵאמַר לְמֵיעַל קֳדָמוֹהִי דּוּכְרָן נֶפֶשׁ הָאִשָּׁה הַכְּבֻדָּה וְהַצְּנוּעָה וְהַנִּכְבֶּדֶת מָרַת (פלונית בת פלונית) רוּחַ ה' תְּנִיחֶנָּה בְּגַן עֵדֶן, דְּאִתְפְּטָרַת מִן עַלְמָא הָדֵין כִּרְעוּת אֱלָהָא מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יָחוֹס וְיַחְמוֹל עָלֶיהָ, וְיִלָּוֶה אֵלֶיהָ הַשָּׁלוֹם וְעַל מִשְׁכָּבָהּ יִהְיֶה שָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב: יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ: הִיא וְכָל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכְבוֹת עִמָּהּ בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:
הרב בנימין שמואלי מרבני הידברות נשאל למה הנוסח לאישה שונה מהנוסח לאיש, וענה "אנו משנים את הנוסח שיתאים לכל אחד ואחת לפי עניינו", ושפסוקי האישה מיוחדים במינם ואין כמותם באיש. בכל סדר השכבה לאישה, במקום שכתוב (פלונית בת פלונית), מזכירים את שם הנפטרת ואת שם אמה.
אין מי שיאמר קדיש על יקירכם?
תלמידי חכמים יראי שמים אומרים קדיש בשלוש תפילות ביום, במניין קבוע בבית המדרש, לאורך כל שנת האבל וביום השנה.
עמותה רשומה 580228930 · אישור סעיף 46 לזיכוי במס · 100% ליעד, בלי דמי ניהול · הכסף מגיע ישירות לתלמידי חכמים נזקקים ולמשפחות נזקקות
ההבדלים בין הנוסח לאיש לנוסח לאישה
מי שמחפש השכבה לאיש נוסח ספרד או השכבה לאישה נוסח עדות המזרח מגלה מהר שההבדלים אינם רק במין הדקדוקי. הטבלה מרכזת את מה שמשתנה בפועל בין שני הנוסחים, כפי שהם מודפסים בסידור.
| מה משתנה | לאיש | לאישה |
|---|---|---|
| פסוקי פתיחה | "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב", ולאדם גדול בתורה "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא" | "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" עד "וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" |
| גוף הבקשה בנוסח הארוך | "מְנוּחָה נְכוֹנָה בִּישִׁיבָה עֶלְיוֹנָה" | "רַחֲמָנָא דְּרַחֲמָנוּתָא דִי לֵיהּ הִיא", בארמית |
| הזכרת השם | "הַשֵּׁם הַטּוֹב הַמְרוּחָם" פלוני בן פלונית | "הָאִשָּׁה הַכְּבֻדָּה וְהַצְּנוּעָה" מרת פלונית בת פלונית |
| מה שהקהל עונה | "רוּחַ ה' תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן" | "רוּחַ ה' תְּנִיחֶנָּה בְּגַן עֵדֶן" |
| הסיום | "הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכְבִים עִמּוֹ" | "הִיא וְכָל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכְבוֹת עִמָּהּ" |
השורה האחרונה בטבלה ראויה לתשומת לב. בסוף הנוסח מבקשים לא רק על הנפטר עצמו, אלא על כל בני ישראל או בנות ישראל ששוכבים עמו. כך הבקשה הפרטית של משפחה אחת הופכת לבקשה על כל הנשמות שבבית העלמין.
איזה נוסח השכבה לומר, בדיקה קצרה
בחרו את המצב שלכם, ותראו איזה נוסח מתאים לפי מה שמודפס בסידור עדות המזרח.
בהשכבה לאיש נוסח עדות המזרח אומרים את הנוסח הרגיל, "הַמְּרַחֵם עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו", עם שם הנפטר ושם אמו, והקהל עונה "רוּחַ ה' תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן". בהרבה קהילות מקדימים לו את הפסוק "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב". ובשנת האבל, מי שאינו יכול לומר קדיש בכל תפילה יכול למנות שליח.
קדיש לעילוי נשמת אבאבהשכבה לאישה נוסח ספרד אומרים את אותו משפט עם "תְּנִיחֶנָּה", ויש נוהגים להקדים לו את פסוקי "אֵשֶׁת חַיִל". השם נאמר מרת פלונית בת פלונית. גם על אישה אומרים קדיש בכל שנת האבל, ואפשר למנות לכך תלמיד חכם.
קדיש לעילוי נשמת אמאלאדם גדול בתורה וביראת שמים מודפס בסידור הנוסח הארוך, הפותח ב"וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא". גם עליו מזכירים את השם בלי הפלגת תארים, כפי שנפסק בהלכה.
קדיש לעילוי נשמת רבמתי אומרים השכבה במהלך השנה
ההשכבה אינה תפילה קבועה בסדר היום כמו הקדיש. אומרים אותה בהזדמנויות מסוימות, והמנהג מפורט בקו ההלכה הספרדי על פי פסקי מרן.
בגמר העלייה לתורה
בן או קרוב שעלה לתורה מבקש מהחזן לומר השכבה לנפטר, והחזן אומר אותה בגמר העלייה.
אחרי שיעור תורה או תפילה בתוך י"ב חודש
בשנה הראשונה נוהגים לומר אותה אחרי שיעור תורה ואחרי תפילה שנאמרים לעילוי הנשמה, ובפרט בשבת קודש.
בכל שנה ביום הכיפורים
ביום הכיפורים נוהגים לעשות השכבה לנפטרים בכל שנה ושנה, גם אחרי שעברה שנת האבל.
מפעם לפעם גם אחרי השנה
גם לאחר י"ב חודש טוב לעשות מידי פעם השכבה להורים, לאחר קריאת התורה ובגמר הלימוד.
למה דווקא בשבת. בשבולי הלקט, שהביא מרן הבית יוסף (אורח חיים סימן רפד), כתב שנהגו להזכיר נשמות אחר קריאת התורה בשבת, משום ששבת היא יום מנוחה, דוגמה לעתיד לבוא שהוא יום שכולו שבת ומנוחה, וגם יום שהמתים נוחים בו ואינם נידונים. לכן ראוי להזכירם בו למנוחה ולברכה ולהתפלל עליהם.
ומה אחרי השנה. היו שחששו לומר השכבה אחרי י"ב חודש, מתוך סברה שהזכרת הנפש מורידה אותה למטה. הגאון רבנו יוסף חיים כתב בתוקף נגד זה, שדברים כאלה אינם נאמרים מכוח סברה ואין לסמוך עליהם אלא אם יוצאים ממדרשי חז"ל, מהזוהר הקדוש או מהאר"י ז"ל. וכן כתב בשו"ת ישכיל עבדי, שעינינו הרואות שכל העולם נוהגים לעשות השכבה להורים גם אחר י"ב חודש, בכל עת שהבן עולה לתורה, ואפילו אחרי עשרות שנים, ובפרט בראש השנה וביום הכיפורים. מי ששואל האם אומרים קדיש לאחר שנה ימצא במאמר נפרד את ההבדל בין שני המנהגים.
גם ביום השנה עצמו, ובאזכרה שעורכים בבית העלמין, נוהגים בקהילות עדות המזרח לומר השכבה לנפטר. את הסדר המלא של הפרקים והפסוקים שאומרים על הקבר אפשר למצוא במאמר על תפילה בבית העלמין נוסח ספרד. ומי ששואל מה אומרים באזכרה למשפחה כשהמשפחה מתכנסת בבית, ימצא את הסדר במאמר נפרד.
מי אומר השכבה לנפטר ואיך מזכירים את שמו
את בקשת הרחמים הזו אומר החזן או השליח ציבור שעומד בתיבה. בן המשפחה שעלה לתורה, או מי שהקדיש את השיעור, מוסר לו את שם הנפטר ואת שם אמו, והוא אומר את הנוסח בשם כל הקהל. בהרבה קהילות נוהגים שכשהחזן מגיע למילים "רוּחַ ה' תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן", כל הקהל אומר אותן יחד איתו.
על המנהג הזה נשאל הרב בנימין שמואלי מרבני הידברות, והשיב שלא ידוע לו מקור מפורש למנהג, אבל משנהגו כך יש להמשיך בו. הוא נשאל גם על קהילות שבהן מזכירים כמה נפטרים בזה אחר זה, ועל כל שם אומרים הקהל והחזן "רוּחַ ה' תְּנִיחֶנּוּ", לעומת קהילות שמקריאות את כל השמות ואומרות את המשפט פעם אחת, והשיב שכל מקום ינהג כפי מנהגו.
שם האם או שם האב
מנהג הספרדים בהשכבה לומר פלוני בן פלונית, על שם האם, והאשכנזים נוהגים להזכיר על שם האב. בכף החיים כתב שמזכירים בה את שם האם מפני שהאם ודאית, כמו שנאמר "וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ". ובגשר החיים כתב שהספרדים מזכירים את שם האם והאשכנזים את שם האב.
ומה עושים כשלא יודעים את שם אמו של הנפטר. בהלכה יומית, שנכתבת על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הובא שכל הדברים האלה אינם מעכבים, ולכן אם לא ידוע שם אמו של הנפטר רשאים להזכיר את שם אביו בלי חשש (הלכה יומית).
בלי הפלגת תארים
עוד הלכה חשובה שמובאת בקו ההלכה היא להזכיר את שם הנפטר בלי הפלגת תארים ושבחים, כמו "הישר באדם", "החסיד", "אהוב למעלה ונחמד למטה". ההפלגה בתארים עלולה לפגוע בנשמה, כי בעולם האמת מדקדקים מאוד בדבר. ומובא שם מעשה ברב גדול שציווה שלא יאמרו עליו שום תואר בהשכבה אלא כאחד העם, וגדולי העיר רצו לשנות מצוואתו, ונפסק שחייבים לשמוע לצוואתו. זו גם הסיבה שבסידור כתוב "הַשֵּׁם הַטּוֹב הַמְרוּחָם" ולא רשימה של תארים.
הקשר בין האשכבה לאמירת קדיש
ההשכבה והקדיש באים שניהם לעילוי נשמת הנפטר, אבל הם שני דברים שונים, ומי שמתאבל צריך להכיר את שניהם. הקדיש הוא דבר שבקדושה, ואין אומרים אותו בפחות מעשרה, כפי שנפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן נה, סעיף א). את קדיש יתום אומר הבן בכל תפילה במשך שנת האבל, ואחר כך בכל שנה ביום השנה. את בקשת הרחמים, לעומת זאת, אומר החזן, ונאמרת בעיקר בשעה שהבן עולה לתורה ואחרי שיעור.
בבית העלמין שני הדברים נפגשים. בסדר התפילה שנוהגים בקהילות עדות המזרח על הקבר, אחרי פרקי התהילים והפסוקים של אותיות השם אומרים קדיש יתום, רק כשיש במקום מניין, ואחריו את תפילת ההשכבה. מי שרוצה לדעת האם צריך מניין לקדיש באזכרה ימצא תשובה במאמר נפרד, ואת הנוסח המלא של הקדיש אפשר למצוא בקדיש בעברית להדפסה.
וכאן מגיעה השאלה שמטרידה משפחות רבות. ההשכבה נאמרת כמה פעמים בשנה, אבל הקדיש צריך להיאמר בשלוש תפילות בכל יום, במניין, במשך כל שנת האבל. מי שעובד מוקדם בבוקר, מי שגר רחוק מבית כנסת, ומי שלא הותיר בנים, מתקשים לעמוד בזה. לכן נוהגים למנות תלמיד חכם ירא שמים שיאמר את הקדיש במקומם, וזה פתרון הלכתי מקובל.
בארגון אור הרשב"י הקדיש נאמר על ידי תלמידי חכמים בבית המדרש, במניין קבוע, ולא על ידי מתנדבים מזדמנים. את הפרטים מוסרים פעם אחת, שם הנפטר בצירוף שם האב או האם ותאריך יום השנה, ומקבלים אישור מסודר. מי שרוצה לדעת מה אומרים ביום השנה עצמו יכול לקרוא על קדיש באזכרה, ועל המנהגים של השנה הראשונה במאמר על אזכרה שנה ראשונה.
קדיש בכל יום של שנת האבל, גם כשאתם לא יכולים
שם הנפטר נמסר לרבי שמעון זעפרן, ראש כולל האברכים של מוסדות אור הרשב"י, ואתם בקשר ישיר איתו לאורך כל השנה וביום השנה.
עמותה רשומה 580228930 · אישור סעיף 46 לזיכוי במס · 100% ליעד, בלי דמי ניהול · הכסף מגיע ישירות לתלמידי חכמים נזקקים ולמשפחות נזקקות
המנהג לנדור צדקה לעילוי הנשמה
בהרבה בתי כנסת של עדות המזרח, כשהחזן אומר השכבה אחרי העלייה לתורה, העולה נודר סכום לצדקה או שמן למאור לעילוי נשמת הנפטר. המנהג מוזכר בשו"ת ישכיל עבדי, שכתב שעושים השכבה להורים בכל עת שהבן עולה לתורה, ובפרט בראש השנה וביום הכיפורים, "ונודרים לעילוי נשמתם".
הצדקה והלימוד מצטרפים כך לבקשת הרחמים. ההשכבה מבקשת מנוחה לנשמה, והמעשה הטוב שנעשה בשמה הוא הזכות שעומדת לה. לכן נוהגים לייחד לעילוי הנשמה לימוד, אמירת תהילים ותרומה למוסדות תורה, ורבים מצרפים לכך את נוסח תיקון נפטרים שנאמר ביום השנה. מי שמחפש דרכים נוספות יכול לקרוא על ספרים וסידורים לעילוי נשמת שמקדישים לבית הכנסת.
דבר אחד חשוב לדעת על הנדר. מי שאמר בבית הכנסת שהוא נודר סכום, התחייב בו, וכדאי לשלם אותו בהקדם. היו שאמרו שהזכרת הנשמה מורידה אותה, ושאינה יכולה לעלות עד שיפרעו את הצדקה ואת השמן למאור שנדרו בעבורה. הגאון רבנו יוסף חיים כתב על כך "דברים אלו אין להם שחר, ואין להם יסוד ושורש, ואין לחוש להם כלל ועיקר". הנדר הוא זכות לנשמה, לא חוב שהיא כלואה בו.
לסיכום, איזה נוסח לומר ומתי
על כל אדם אומרים את הנוסח הרגיל, "הַמְּרַחֵם עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו... רוּחַ ה' תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן", ולאישה "תְּנִיחֶנָּה", כפי שנפסק על פי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. לאדם גדול בתורה מודפס בסידור הנוסח הארוך, וגם בתפילת השכבה לאישה נוסח ספרד יש לאשה חשובה נוסח ארוך בארמית. מזכירים את שם הנפטר ואת שם אמו, בלי תארים מופלגים, וכשלא יודעים את שם האם מזכירים את שם האב.
אומרים השכבה בגמר עלייה לתורה, אחרי שיעור תורה בתוך שנת האבל, בשבת, ובכל שנה ביום הכיפורים, וטוב לחזור עליה מפעם לפעם גם אחרי השנה. ובמקביל, הקדיש נאמר במניין בכל תפילה בשנת האבל וביום השנה, ומי שאינו יכול לעמוד בזה ממנה שליח ירא שמים שיאמר אותו במקומו.
שאלות ותשובות על תפילת השכבה
מה אומרים בהשכבה לאיש נוסח ספרד?
על פי הנוסח המודפס בסידור עדות המזרח, הנוסח הרגיל הוא "הַמְּרַחֵם עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו, הוּא יָחוּס וְיַחְמוֹל וִירַחֵם עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל פלוני בן פלונית, רוּחַ ה' תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן". הנוסח הארוך של השכבה לגבר, הפותח בפסוקים, מודפס בסידור לאדם גדול בתורה וביראת שמים.
מה ההבדל בין השכבה לאיש להשכבה לאישה?
על פי הסידור, בנוסח הרגיל ההבדל הוא בסיום, "תְּנִיחֶנּוּ" לאיש ו"תְּנִיחֶנָּה" לאישה. בנוסח הארוך, סדר השכבה לאישה נפתח בפסוקי "אֵשֶׁת חַיִל" וממשיך בבקשה בארמית, "רַחֲמָנָא דְּרַחֲמָנוּתָא דִי לֵיהּ הִיא", והסיום הוא על כל בנות ישראל השוכבות עמה.
מתי אומרים השכבה?
על פי קו ההלכה הספרדי, אומרים אותה בגמר העלייה לתורה, אחרי שיעור תורה או תפילה בתוך י"ב חודש, ובפרט בשבת, ובכל שנה ביום הכיפורים. גם אחרי שנת האבל טוב לחזור עליה להורים מפעם לפעם, לאחר קריאת התורה ובגמר הלימוד.
מי אומר השכבה לנפטר בבית הכנסת?
החזן או השליח ציבור שעומד בתיבה, לבקשת בן המשפחה שעלה לתורה. בהרבה קהילות הקהל אומר יחד איתו את המילים "רוּחַ ה' תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן".
האם מזכירים את שם האם או את שם האב?
מנהג הספרדים להזכיר את שם האם, פלוני בן פלונית, והאשכנזים מזכירים את שם האב. על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל הדבר אינו מעכב, ואם לא ידוע שם האם מזכירים את שם האב.
למה התפילה נקראת השכבה?
על פי הגאון רבנו יוסף חיים, מקום מנוחת הנפש נקרא בכתוב משכב, כמו "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי" ו"יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם". בקשת הרחמים על הנפש נקראת כך, כי על ידה הנפש שוכבת במקום מנוחתה.
האם אומרים השכבה גם אחרי שנת האבל?
כן. הגאון רבנו יוסף חיים דחה את החשש שהזכרת הנשמה אחרי השנה מורידה אותה, ובשו"ת ישכיל עבדי כתב שכל העולם נוהגים לעשות השכבה להורים בכל עת שהבן עולה לתורה, אפילו אחרי עשרות שנים, ובפרט בראש השנה וביום הכיפורים.
מה הקשר בין תפילת אשכבה לאמירת קדיש?
שניהם לעילוי נשמת הנפטר. הקדיש הוא דבר שבקדושה שנאמר רק במניין, בכל תפילה בשנת האבל וביום השנה. האשכבה היא בקשת רחמים שאומר החזן בהזדמנויות מסוימות. בבית העלמין אומרים קודם קדיש יתום, כשיש מניין, ואחריו השכבה לנפטר.
מהי השכבה מקוצרת?
הנוסח הקצר שבסידור הוא משפט אחד שאומרים על כל אדם, "הַמְּרַחֵם עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו... רוּחַ ה' תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן", ולאישה "תְּנִיחֶנָּה". יש קהילות שאומרות גם את הנוסח הארוך בקיצור, ופותחות ישר מ"טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב" בלי שאר הפסוקים.
מה עושים כשאין מי שיאמר קדיש על הנפטר?
נוהגים למנות תלמיד חכם ירא שמים שיאמר את הקדיש במקום הבן, בשלוש תפילות ביום במניין, לאורך שנת האבל וביום השנה. זה פתרון הלכתי מקובל למי שאינו יכול להגיע למניין בכל תפילה, ולמי שלא הותיר בנים.
מקורות נוספים בנושא, ובהם ערך אשכבה בוויקיפדיה, מתארים את הרקע ההיסטורי של התפילה. ההלכה למעשה בעמוד הזה מבוססת על פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כפי שהובאו בקו ההלכה ובהלכה יומית, ועל הנוסח המודפס בסידור עדות המזרח.
הנשמה ממשיכה לעלות בכל קדיש שנאמר עליה
תלמידי חכמים אומרים קדיש על יקירכם בשלוש תפילות ביום, במניין קבוע, לאורך שנת האבל וביום השנה, ואפשר לשלב לימוד משניות ותיקון נפטרים.
עמותה רשומה 580228930 · אישור סעיף 46 לזיכוי במס · 100% ליעד, בלי דמי ניהול · הכסף מגיע ישירות לתלמידי חכמים נזקקים ולמשפחות נזקקות
