קיצור מנהגי אבלות: לאחר קבורת הנפטר מתחילים ימי ‘השבעה’. בימים אלה יושבים המשפחה הגרעינית של הנפטר באוהל האבלים למשך שבעה ימים (למעט יום שבת שעולה לחשבון 7 הימים אבל לא יושבים בו ‘שבעה’). במשך זמן זה באים המכרים וקרובי המשפחה לנחם את בני המשפחה על מות יקירם. לפי המובא בספרי ההלכה והקבלה, ההסבר של ימי השבעה והישיבה באוהל האבלים או בבית בכדי לקבל ניחומים הוא בכדי להקל על הימים הראשונים של האובדן שהם עלולים היו להיות הימים הקשים ביותר אילולי המעטפת והתמיכה של המשפחה והמכרים.
ספירת שבעה ימי האבלות מתחילה משעת הקבורה ויום הקבורה נחשב ליום הראשון של ימי השבעה. לכן, אם הקבורה היא אפילו שעה קלה לפני שקיעת החמה אפשר לחשב אותה במניין הימים ונותרים ששה ימים שבהם נדרשים האבלים לשבת שבעה.
מנהגי אבלות
כשחוזרים האבלים מבית העלמין לאחר הקבורה, הם מקיימים ‘סעודת הבראה’. בסעודה זו נהוג להגיש מאכלים מעוגלים כעדשים וביצים בכדי לסמל את היות החיים כמין מעגל. ביום השביעי מימי השבעה יושבים האבלים רק מעט זמן ולאחר מכן – בבוקרו של אותו יום, הם ‘קמים’ מימי השבעה. אם בתוך ימי השבעה חלים חגים כגון פסח או סוכות מפסיקים ימי השבעה בערב החג.
וזאת באם הקבורה הייתה לפני החג, אולם אם הקבורה הייתה בתוך ימי חול המועד, מתחילים ימי השבעה מיד אחרי החג. חג הפורים אינו נחשב לחג שמפסיק את ימי השבעה. אולם כמו בשבת, מותר אז לצאת מהבית ו’לקום’ באותו יום מהשבעה.
מנהגי אבלות שלושים יום
לפי מנהגי אבלות שלושים יום מיום הקבורה נקראים ‘ימי השלושים’ וישנם דינים ומנהגים ייחודיים לימים אלו. חלק ממנהגי האבלות שנהוגים בימי השבעה ממשיכים אל תוך ימי השלושים. בסיום ימי השלושים תמה תקופת האבלות של קרובי המשפחה, למעט מי שמתאבל או מתאבלת על פטירת אב ואם שחלק ממנהגי האבלות נוהגים עד שנה מיום הקבורה.
מנהגי האבלות שנותרים במהלך ימי השלושים הם הימנעות מתספורת ומלחדש בגדים. ויש הנוהגים גם, שלא ללבוש בגדים חגיגיים ולא להתקלח בחמין. וכן יש הנוהגים בימים אלו להימנע מלהשתתף בחתונות, מסיבות וכדומה ומלשמוע מוזיקה. הם יכולים להשתתף בברית מילה, פדיון הבן או בחופה אבל לא בסעודה ובטקס החגיגי שמתקיים לאחר מכן. בנוסף, יש הנוהגים להדליק נרות שידלקו ברצף עד תום ימי השלושים כחלק ממנהגי אבלות שלושים יום.
עוד על מנהגי אבלות 30 יום
במנהגי אבלות 30 יום מתקצרים במידה שבמהלכם חל אחד מהחגים הבאים: ראש השנה, כיפור, סוכות, פסח וחג השבועות. במשך זמן זה של ימי השלושים אומרים האבלים ‘קדיש יתום’ בתפילות. אם מסיבה כלשהי אינכם יכולים לומר קדיש או שלנפטר/ת נותרו רק אחיות שאינם יכולים על פי הדין לומר קדיש, יש לנו פתרון בשבילכם – תלמידי חכמים יאמרו קדיש עבור קרוב משפחתכם שנפטר לא עלינו תמורת תשלום סמלי.
בכך שתזמינו אמירת קדיש בתשלום סמלי על ידי תלמידי חכמים, תזכו בזכות כפולה – גם קדיש לעילוי נשמת הנפטר וגם החזקת לומדי תורה שיושבים ועמלים בתורה. לאחר תום ימי השלושים עולים בני משפחת הנפטר לקברו. ביום השלושים מותרים כבר האבלים בתספורת, למעט האבלים על אב או אם. לפי מנהגי אבלות 30 יום שמסתיימים בשבת עולים לקבר ביום שישי או ביום ראשון, זה תלוי לפי מנהגי המקומות ומומלץ לשאול רב.
קיצור מנהגי אבלות ביהדות
מעט מידע כללי על מנהגי אבלות ביהדות: האבלות היא חיוב הלכתי החל על כל מי שנפטר לו אחד משבעת הקרובים הבאים: אב, אם, בן.ת זוג (הנשואים כדת משה וישראל), אח, אחות, בן, בת לא עלינו. מיד לאחר הפטירה, קרוב המשפחה נקרא בהלכה – ‘אונן’ וחלים עליו הלכות שונות של ‘אנינות’.
כאמור, משך האבלות נמשך מיום הקבורה עד שבעה ימים לאחר מכן. שלושת הימים הראשונים של האבל נקראים ‘ימי בכי’ והם ימי השבעה החמורים יותר. מנהגי אבלות חלים גם על קרובי משפחה שלא הגיעו לגיל מצוות, אולם יש דברים שמקילים בהם יותר, מומלץ לשאול רב. כאמור, אתם יכולים להזמין אצלנו אמירת קדיש בתשלום סמלי על ידי תלמידי חכמים הבקיאים בין היתר, במנהגי אבלות ביהדות. אפשר לתרום לאמירת הקדיש ממעשר כספים וכן כתרומה ליום כיפור.
