אמירת קדיש לעילוי נשמת הנפטר היא אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות ונחשבת לחלק ממצוות כיבוד אב ואם. הקדיש נאמר בארמית, במניין של עשרה, במשך 11 חודשים (אשכנזים) או 12 חודשים (ספרדים) לאחר הפטירה, ובכל שנה ביום היארצייט. כאשר אין בן שיאמר קדיש על הנפטר — ניתן וראוי למנות שליח שיאמר קדיש בתשלום. עמותת אור הרשב"י בחדרה מציעה שירות אמירת קדיש על ידי תלמידי חכמים יראי שמים, בשלוש תפילות ביום.
תוכן עניינים
מהות הקדיש ומשמעותו
הקדיש הוא אחד מדברי הקדושה המרכזיים בתפילת ישראל. מהותו היא שבח והודאה לקב"ה — קידוש שם שמים ברבים. הקדיש נאמר בשפה הארמית, שהייתה שפת הדיבור של עם ישראל בתקופת בית שני, ונדרש מניין של עשרה לאמירתו, שכן הוא בגדר "דבר שבקדושה" (מסכת מגילה כג ע"ב, רמב"ם הלכות תפילה ח, ד-ה).
האשכנזים נוהגים לומר קדיש יתום במשך אחד עשר חודש לאחר פטירת אחד ההורים, והספרדים נוהגים לומר קדיש יתום למשך 12 חודשים (עם הפסקה של שבוע בתחילת החודש ה-12). ולאחר מכן אומרים את הקדיש מדי שנה ביום השנה לפטירה (יום היארצייט). בספרים מובא שנשמת הנפטר עולה כמה מדרגות בגן עדן בעקבות אמירת הקדיש ותרומה לעילוי נשמתו.
המקורות ההלכתיים לאמירת קדיש על הנפטר
חכמי ישראל כתבו רבות על חשיבות אמירת הקדיש לעילוי נשמת הנפטר. אחד הטעמים המובא בפוסקים הוא שכאשר אדם יהודי חי בעולם — מתקדש שמו של הקב"ה, ואילו כאשר הוא נפטר — מתמעט כביכול קידוש ה' בעולם. אי לכך אומרים קדיש יתום לעילוי נשמתו בכדי להשלים את החסר (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שעו).
מובא בשם האריז"ל (רבי יצחק לוריא, מגדולי המקובלים) שאנשים טועים וחושבים שטעם אמירת הקדיש הוא רק בכדי להציל את נפש הנפטר מגיהנם, אך הטעם האמיתי הוא גם כדי להעלות את הנפטר בגן עדן מדרגה לדרגה. ולכן גם אומרים את הקדיש בשבת ויום טוב, למרות שבימים אלו הגיהנם סגור וכל הרשעים יוצאים משם.
מקור נוסף הוא המדרש המפורסם (אור זרוע, חלק ב, סימן נ) על רבי עקיבא שפגש אדם מת הנושא עצים על כתפיו ומתייסר. רבי עקיבא שאל אותו מה ייקל עליו, והשיב שאם בנו יאמר "ברכו את ה' המבורך" או "יתגדל ויתקדש" — ייפטר מן הדין. רבי עקיבא מצא את בנו, לימדו תורה, והעמידו לומר קדיש ברבים — ומיד נפטר האב מדינו.
מקורות: שולחן ערוך יו"ד שעו; אור זרוע ח"ב סי' נ; הידברות — מעלת אמירת קדיש
ספרי הלכה ופוסקים — המקור לחובת אמירת קדיש לעילוי נשמת הנפטר
נוסח הקדיש יתום (עם תרגום לעברית)
יתגדל ויתקדש שמיה רבא (יגדל ויקדש שמו הגדול) [אמן] בעלמא די ברא, כרעותיה (בעולם שהוא ברא כרצונו). וימליך מלכותיה (וימליך את מלכותו ית') ויצמח פורקניה (ויצמיח את גאולתו) ויקרב משיחיה (ויקרב את משיחו) [אמן]. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל (בחייכם וביומיכם ובחיים של כל בית ישראל), בעגלא ובזמן קריב (במהרה ובזמן קרוב) ואמרו אמן. [אמן. יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא (יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים)].
יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל, שמיה דקודשא בריך הוא (שמו של הקדוש ברוך הוא) [אמן]. לעילא מן כל ברכתא, שירתא, תושבחתא ונחמתא דאמרין בעלמא (נעלים מכל הברכות, השירות, התשבחות והנחמות הנאמרות בעולם) ואמרו אמן. יהא שלמא רבא מן שמיא (יהי שלום רב משמים) וחיים עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן.
עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו, ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן. הנוסח לעיל הוא על פי נוסח ספרד (האר"י). בנוסח אשכנז אין אומרים "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה" ואין אומרים "ברחמיו". כאמור, בכל שנה ליום פטירתו של הנפטר אומרים שוב קדיש לעילוי נשמתו. ויש הנוהגים לומר גם בשבת שלפני יום השנה.
סוגי הקדיש השונים
ביהדות ישנם מספר סוגי קדיש, כל אחד נאמר בהקשר שונה בתפילה. הבנת ההבדלים חשובה למי שמעוניין להבין את מערכת התפילה:
קדיש יתום
נאמר על ידי האבלים, בסוף קטעי תפילה. זהו הקדיש שאומרים לעילוי נשמת הנפטר
חצי קדיש
נאמר על ידי החזן בין חלקי התפילה, כגון בין פסוקי דזמרה לברכות קריאת שמע
קדיש שלם (תתקבל)
נאמר בסיום חזרת הש"ץ, כולל את הבקשה "תתקבל צלותהון" — שתתקבלנה תפילותינו
קדיש דרבנן
נאמר לאחר לימוד תורה שבעל פה (משנה, גמרא, מדרש), כולל ברכה מיוחדת ללומדים
מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נה; משנה ברורה
בית כנסת — הקדיש נאמר במניין של עשרה יהודים בשלוש תפילות ביום
מי חייב לומר קדיש ומתי
לפי ההלכה, החיוב העיקרי לומר קדיש על הנפטר חל על הבן. כאשר יש מספר בנים — כולם אומרים יחד. אם אין בנים, סדר העדיפויות הוא:
| מי אומר | מתי | הערות |
|---|---|---|
| בן של הנפטר | 11 חודשים (אשכנזי) / 12 חודשים (ספרדי) + יארצייט | חיוב עיקרי מעיקר הדין |
| נכד (בן הבן) | כנ"ל | כשאין בן שיאמר (נטעי גבריאל) |
| חתן | כנ"ל | כשאין בן ואין נכד |
| שליח בתשלום | כנ"ל | כשאין בן כלל, או כשהבן חושש שישכח |
אמירת הקדיש נאמרת בשלוש תפילות ביום — שחרית, מנחה וערבית. בשבתות ובחגים נוספת תפילת מוסף. חובה לומר את הקדיש במניין (עשרה יהודים), ועדיף בקול רם וברור.
תקופת אמירת הקדיש
חודשים — מנהג אשכנז
הטעם: שלא יחשבו שהנפטר רשע גמור שנידון 12 חודש מלאים
חודשים — מנהג ספרד
עם הפסקה של שבוע בתחילת החודש ה-12 (שולחן ערוך יו"ד שעו)
המעלה הרוחנית לנפטר באמירת הקדיש
מעלת אמירת הקדיש לעילוי נשמת הנפטר היא גבוהה וגדולה מאוד. יש האומרים שזה בכלל מצוות כיבוד אב ואם, שכידוע צריך לכבדם גם לאחר פטירתם. והמצווה הבסיסית היא כאמור לומר קדיש ב-12 החודשים הראשונים לפטירתם (ואצל האשכנזים 11 חודשים) ולאחר מכן בכל שנה ביום הפטירה.
וצריך מאוד להיזהר שלא להחסיר מאמירת הקדיש אפילו פעם אחת. כתוב בספרים שבן שאינו מקפיד לומר קדיש על הוריו זה מהווה זלזול בהורים. ומי שכן אומר, הוא כאמור, מקיים מצוות כיבוד הורים והוא מעלה אותם בגן עדן וגורם להם לכבוד גדול בעולם הבא. ולכן יש שחוששים שישכחו אפילו פעם אחת והם ממנים שליח מיוחד שיאמר קדיש עבור הוריו. אמירת הקדיש על אב ואם היא יותר גדולה מכל כיבוד שמכבד אותם בחייהם — כך כתבו הספרים הקדושים.
ניתן להזמין שירות אמירת קדיש באמצעות עמותת אור הרשב"י
אמירת קדיש בתשלום — כל מה שצריך לדעת
לסיכום, את הקדיש אומרים בשפת הארמית. קדיש יתום הוא קדיש לעילוי נשמת הנפטר. הקדיש נאמר על ידי בנו של הנפטר או הנפטרת, אך אם הוא חושש שהדבר יישכח מליבו הוא יכול למנות שליח בתשלום, מה שנקרא אמירת קדיש בתשלום, בכדי שהוא יאמר במקומו. כי החסרה ושכחה של אמירת הקדיש לעילוי נשמת ההורים היא חמורה מאוד.
גם מי שנפטר ללא ילדים או שהותיר אחריו רק בנות ואין בנים שיאמרו עליו קדיש, במקרים אלו נהוג למנות שליח בתשלום לאמירת קדיש לעילוי נשמת הנפטר. אם אתם נמצאים בשנת אבל וחוששים שתשכחו לומר קדיש או שאין בנים שיאמרו קדיש על הנפטר, הזמינו אצלנו אמירת קדיש על ידי תלמידי חכמים יראי שמים. אפשר לתרום גם ממעשר כספים אמירת קדיש לעילוי נשמת הנפטר.
מה כולל השירות
| רכיב השירות | פירוט |
|---|---|
| אמירת קדיש | 3 תפילות ביום (שחרית, מנחה, ערבית) + מוסף בשבתות וחגים |
| מי אומר | תלמידי חכמים יראי שמים מעמותת אור הרשב"י |
| משך השירות | 11 חודשים (אשכנזי) / 12 חודשים (ספרדי) / יארצייט שנתי |
| תרומה ממעשר | ניתן לשלם משנת מעשר כספים (בהתאם להלכה) |
| מיקום | בית כנסת בחדרה, במניין קבוע |
האם אתם צריכים שירות אמירת קדיש?
בחרו את המצב המתאים לכם:
מומלץ מאוד למנות שליח
כאשר אין בן שיאמר קדיש — ההלכה מורה שראוי ונכון למנות שליח ירא שמים. עמותת אור הרשב"י מספקת שירות זה בשלוש תפילות ביום.
להזמנת אמירת קדישתוספת שליח — פתרון מצוין
גם כשהבן אומר קדיש בעצמו, ניתן למנות שליח נוסף כ"גיבוי" לתפילות שלא הספקתם. כל קדיש נוסף מעלה את הנשמה.
להזמנת אמירת קדישכבדו את יקירכם ביום היארצייט
ביום השנה לפטירה — נהוג לומר קדיש, ללמוד משניות ולתרום צדקה לעילוי נשמתו. ניתן להזמין אמירת קדיש ליום היארצייט.
להזמנת אמירת קדיש ליארצייטהזמינו אמירת קדיש על ידי תלמידי חכמים יראי שמים
עמותת אור הרשב"י פועלת מעל 30 שנה בחדרה. התהליך פשוט — לחצו על הכפתור, בחרו "אמירת קדיש בתשלום" ומלאו את הפרטים. ניתן לתרום גם ממעשר כספים.
שאלות נפוצות על אמירת קדיש לעילוי נשמת הנפטר
מהו קדיש יתום ולמה אומרים אותו?
קדיש יתום הוא נוסח תפילה בארמית שנאמר על ידי בני המשפחה של הנפטר לעילוי נשמתו. מהותו היא קידוש שם שמים ברבים, והוא נאמר במניין של עשרה. לפי המדרש (אור זרוע), אמירת הקדיש מעלה את נשמת הנפטר בגן עדן ומצילה אותה מדין. המקור ההלכתי העיקרי הוא שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שעו.
כמה זמן אומרים קדיש על הנפטר?
לפי המנהג האשכנזי — 11 חודשים מיום הפטירה. לפי המנהג הספרדי — 12 חודשים, עם הפסקה של שבוע בתחילת החודש ה-12. לאחר מכן, אומרים קדיש מדי שנה ביום היארצייט (יום השנה לפטירה). הטעם שהאשכנזים אומרים רק 11 חודשים הוא שלא יחשבו שהנפטר רשע גמור, שנידון 12 חודש מלאים.
האם מותר לשכור אדם שיאמר קדיש?
כן, ההלכה מתירה ואף מעודדת מינוי שליח לאמירת קדיש. הרמ"א (יו"ד שעו) כותב שכאשר אין בן שיאמר קדיש, ראוי לשכור אדם ירא שמים. יש פוסקים שכתבו שעדיף בשכר ולא בחינם, כי בתשלום מכספי המשפחה — הקדיש מתקשר רוחנית לנפטר.
האם אפשר לשלם על קדיש ממעשר כספים?
לפי חלק מהפוסקים, ניתן לשלם על שירות אמירת קדיש ממעשר כספים, מכיוון שמדובר בצדקה שנועדה לעילוי נשמת הנפטר. עמותת אור הרשב"י מאפשרת תשלום ממעשר. יש להתייעץ עם רב לגבי המקרה הספציפי שלכם.
מה עושים כשאין בן שיאמר קדיש?
כאשר אין בן שיאמר קדיש על הנפטר, ההלכה מורה שיש למנות שליח ירא שמים שיאמר קדיש בכל שלוש התפילות. כך כותב הרמ"א (יו"ד שעו). עמותת אור הרשב"י מספקת שירות זה על ידי תלמידי חכמים יראי שמים הנמצאים במניין קבוע.
למה הקדיש נאמר בארמית ולא בעברית?
הקדיש נאמר בארמית כי זו הייתה שפת הדיבור של עם ישראל בתקופת בית שני ולאחריה. הרעיון הוא שקידוש שם שמים ייאמר בשפה שהעם מבין ומדבר. למרות שכיום רוב היהודים אינם דוברי ארמית, הנוסח נשמר כפי שנקבע.
מה קורה אם פספסתי יום של אמירת קדיש?
כתוב בספרים שחשוב מאוד לא להחסיר אפילו יום אחד. בן שאינו מקפיד לומר קדיש על הוריו — הדבר נחשב לזלזול בכבוד ההורים. לכן, רבים ממנים שליח מיוחד שיאמר קדיש בכל שלוש התפילות, כדי להבטיח שלא יהיה יום אחד ללא קדיש. אם פספסתם — המשיכו לומר כרגיל, והוסיפו תרומה לעילוי הנשמה.
האם אומרים קדיש בשבת ובחגים?
כן, אומרים קדיש גם בשבתות ובחגים. כפי שמובא בשם האריז"ל — הקדיש לא נועד רק להציל מגיהנם (שאכן סגור בשבת), אלא גם להעלות את הנשמה מדרגה לדרגה בגן עדן, ולכן אומרים קדיש גם בימים שבהם אין דין גיהנם. בשבת ובחגים יש גם תפילת מוסף שבה אומרים קדיש נוסף.
לעילוי נשמת יקירכם
אל תדחו. הזמינו עכשיו אמירת קדיש על ידי תלמידי חכמים מעמותת אור הרשב"י — בשלוש תפילות ביום, כל ימות השנה.
תמונות להמחשה
