תפילת יזכור היא הזכרת נשמות שאומרים בבית הכנסת ארבע פעמים בשנה, אחרי קריאת התורה ביום הכיפורים, בשביעי של פסח, בשבועות ובשמיני עצרת. בכמה שורות כל אחד מבקש מהקב"ה שיזכור את נשמת אביו, אמו וקרוביו, ומקבל על עצמו בלי נדר לתת צדקה לעילוי נשמתם.
כאן תמצאו את נוסח תפילת יזכור להורים, מנוקד ומלא כפי שהוא במחזור נוסח אשכנז, ואת ההלכות שסביבו, מתי אומרים, מי יוצא מבית הכנסת ולמה נודרים צדקה.
תפילת יזכור לאבא נפתחת במילים "יִזְכּוֹר אֱלֹקִים נִשְׁמַת אַבָּא מוֹרִי", ולאמא "נִשְׁמַת אִמִּי מוֹרָתִי". במקום המסומן אומרים את שם הנפטר, ובאמצע כל פסקה מקבלים בלי נדר לתת צדקה בעבורו. אחרי הפסקאות האישיות החזן אומר "אֵל מָלֵא רַחֲמִים" בשביל כל הנפטרים שהקהל מזכיר.
מי שעומד ביזכור בפעם הראשונה אחרי פטירת אביו או אמו מכיר את הרגע. הגבאי מכריז, מי שהוריו בחיים יוצא, ובבית הכנסת נשאר קהל קטן ושקט. כל אחד פותח את המחזור בעמוד אחר, ורבים עומדים מול הפסקה בלי לדעת בדיוק איזה שם לומר, איפה בדיוק אומרים אותו ומה פירוש הצדקה שהם מקבלים על עצמם.

מה זו תפילת יזכור ולמה מזכירים נשמות?
תפילת יזכור, שנקראת בספרי ההלכה "הזכרת נשמות", היא בקשה מהקב"ה שיזכור לטובה את נשמת הנפטר. שמה בא מהמילה הראשונה שבה, "יִזְכּוֹר".
בקהילות אשכנז אומרים אותה מתוך המחזור, בשקט, כל אחד על בני משפחתו. על התפתחות המנהג לאורך הדורות אפשר לקרוא בערך יזכור בוויקיפדיה.
מקור המנהג ביום הכיפורים. בשולחן ערוך כתב הרמ"א "נהגו לידור צדקה ביום הכפורים בעד המתים ומזכירין נשמותיהם", והביא את הטעם מהמרדכי, שגם למתים יש כפרה ביום הכיפורים (אורח חיים סימן תרכא סעיף ו). המשנה ברורה שם מוסיף שלכן נקרא היום יום הכיפורים בלשון רבים, כפרה לחיים ולמתים.
בקיצור שולחן ערוך, סימן קלג מובאים שני טעמים לכך שמזכירים נשמות דווקא ביום הכיפורים. האחד, שזכירת המתים "מְשַׁבֶּרֶת וּמַכְנִיעָה לִבּוֹ שֶׁל אָדָם". השני, שגם המתים צריכים כפרה, כפי שדרשו בספרי על הפסוק "כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ".
"כַּפֵּר לְעַמְךָ יִשְׂרָאֵל, אֵלוּ הַחַיִּים. אֲשֶׁר פָּדִיתָ, אֵלּוּ הַמֵּתִים. מְלַמֵּד, שֶׁהַמֵּתִים צְרִיכִין כַּפָּרָה."
קיצור שולחן ערוך, סימן קלג סעיף כא, בשם הספרי
ובאותו מקום מוסיף הקיצור שתי נקודות שמסבירות את כל המבנה של התפילה. החי יכול לבקש להקל את דין המת, כמו שדוד המלך התפלל על אבשלום. והצדיקים שבגן עדן מליצים טוב על צאצאיהם. כך יזכור הוא לא רק טובה שעושים לנפטר, אלא גם קשר שנמשך בין הדורות.
הזכרת נשמות אינה דבר שבקדושה כמו הקדיש, ולכן אין לה נוסח אחד שהחזן אומר בשם כולם. כל אחד אומר את הפסקה על אביו, על אמו ועל קרוביו, ורק "אֵל מָלֵא רַחֲמִים" נאמר בדרך כלל בקול על ידי החזן. מי שרוצה להבין גם את הצד של הקדיש, שנאמר בכל יום של שנת האבל, יכול לקרוא על קדיש אזכרה לאבא ועל ההבדל בינו לבין הזכרת נשמות.
בשונה מיזכור, הקדיש נאמר במניין בכל תפילה של שנת האבל. בסרטון הקצר מוסבר איך נאמר הקדיש בכולל של מוסדות אור הרשב"י, על מי שאין מי שיאמר עליו.
הרב שמעון זעפרן על שירות אמירת הקדיש של הארגון
בסרטון קצר מסבירים מהי אמירת קדיש בתשלום, מי אומר את הקדיש ואיך זה עובד בפועל.
הקדיש נאמר בשחרית, מנחה וערבית, ובשבתות ובחגים אף בארבע תפילות, ואפשר לשלב בו גם לימוד משניות לעילוי הנשמה.
לפני שמגיעים לנוסח עצמו, כדאי לדעת אילו מהפסקאות נוגעות לכם. השאלון הקצר כאן עוזר לבחור לפי המצב במשפחה.
אילו פסקאות של יזכור אני אומר, שאלון קצר
בשאלון הזה בוחרים את המצב שלכם, ורואים אילו פסקאות מהמחזור נוגעות לכם ומה נוהגים.
אומרים את תפילת יזכור לאבא, "יִזְכּוֹר אֱלֹקִים נִשְׁמַת אַבָּא מוֹרִי", עם שמו, ואחריה את הפסקה על הקרובים שנפטרו ואת הפסקה על הקדושים. אחרי החג מקיימים את הצדקה שקיבלתם בעבורו.
צדקה לעילוי נשמת אבאאומרים את תפילת יזכור לאמא, "יִזְכּוֹר אֱלֹקִים נִשְׁמַת אִמִּי מוֹרָתִי", עם שמה, ואחריה את הפסקה על הקרובים שנפטרו ואת הפסקה על הקדושים. אחרי החג מקיימים את הצדקה שקיבלתם בעבורה.
צדקה לעילוי נשמת אמאאומרים את שתי הפסקאות, לאבא ואחריה לאמא, כל אחת עם השם, ואחריהן את הפסקה על הקרובים ועל הקדושים. הצדקה מתקבלת בכל פסקה בנפרד.
צדקה לעילוי נשמת ההוריםבקיצור שולחן ערוך כתוב שנוהגים שבתוך השנה הראשונה לפטירת האב או האם יוצאים מבית הכנסת בשעת הזכרת נשמות. יש קהילות שנוהגות אחרת, ולכן שואלים את הרב. בשנה הזו עיקר העניין הוא הקדיש בכל תפילה.
אמירת קדיש בשנת האבללפי המנהג שהובא בקיצור שולחן ערוך, מי שיש לו אב ואם יוצא מבית הכנסת בשעת הזכרת נשמות, וחוזר כשהגבאי מסמן שהסתיימה.
נוסח תפילת יזכור לאבא ולאמא, מנוקד ומלא
במחזור נוסח אשכנז מודפסות כמה פסקאות של יזכור, וכל מתפלל אומר רק את אלה שנוגעות לו. הנוסח כאן מועתק מהמחזור, מנוקד, ובמקום שכתוב (פלוני בן פלוני) אומרים את שם הנפטר. מי שמחפש את תפילת יזכור מילים, כדי לומר אותה מהטלפון או להדפיס לבני המשפחה, ימצא כאן את כל הפסקאות ברצף.

תפילת יזכור לאבא
יִזְכּוֹר אֱלֹקִים נִשְׁמַת אַבָּא מוֹרִי (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ, בִּשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן:
זו הפסקה שרוב המתפללים מחפשים כשהם כותבים יזכור לאבא. "אַבָּא מוֹרִי" פירושו אבי מורי, והמילים "שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ" נאמרות כפי שהן, בלי שינוי.
תפילת יזכור לאמא
יִזְכּוֹר אֱלֹקִים נִשְׁמַת אִמִּי מוֹרָתִי (פלונית בת פלוני) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָהּ, וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשָׁהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן:
בתפילת יזכור לאמא משתנות רק המילים שנוגעות לה, "אִמִּי מוֹרָתִי", "שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ", "בַּעֲדָהּ" ו"נַפְשָׁהּ". מי שהתייתם משני הוריו אומר את שתי הפסקאות, זו אחר זו.
יזכור לסבים, לאחים ולשאר הקרובים
יִזְכּוֹר אֱלֹקִים נִשְׁמוֹת זְקֵנַי וּזְקֵנוֹתַי, דּוֹדַי וְדוֹדוֹתַי, אַחַי וְאַחְיוֹתַי, שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָם, וּבִשְׂכַר זֶה תִּהְיֶינָה נַפְשׁוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן:
בפסקה הזו אומרים רק את הקרובים שנפטרו בפועל, ואפשר להזכיר בה גם את שמותיהם. מי שאין לו אח שנפטר, למשל, מדלג על המילים "אַחַי וְאַחְיוֹתַי".
יזכור לקדושים שמסרו נפשם על קידוש השם
יִזְכּוֹר אֱלֹקִים נִשְׁמוֹת כָּל קְרוֹבַי וּקְרוֹבוֹתַי, וְכָל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ, שֶׁנִּשְׁחֲטוּ, וְשֶׁנִּשְׂרְפוּ, וְשֶׁנִּטְבְּעוּ, וְשֶׁנֶּחְנְקוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, וּבִשְׂכַר זֶה תִּהְיֶינָה נַפְשׁוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן:
הפסקה הזו נאמרת על כל מי שנהרג על קידוש השם, ולא רק על קרובי המשפחה. במחזורים שונים מודפסות לצד הפסקאות האלה גם תפילות נוספות, וכל קהילה נוהגת כפי שמודפס במחזור שלה.
על המקור של הנוסח. הפסקאות כאן מועתקות ממחזור מצודה ליום הכיפורים, נוסח אשכנז, כפי שהוא מופיע בספריא. השם הקדוש נכתב כאן בכינוי, כמקובל באתר. במחזורים שונים יש הבדלים קלים של מילה או סדר, וכל מתפלל אומר מתוך המחזור של בית הכנסת שלו.
איזה שם אומרים בתפילת יזכור?
במקום המסומן במחזור אומרים את השם העברי של הנפטר. ברוב המחזורים נוסח אשכנז מסומן שם "פב"פ", כלומר פלוני בן פלוני, ובו מכניסים את השם.
בהזכרת נשמות נוהגים בקהילות אשכנז להזכיר את הנפטר בשם אביו, וזה הנוסח שמופיע כאן. יש מקומות שנוהגים להזכיר את שם האם. מי שאינו יודע מה המנהג בקהילתו שואל את הרב או את הגבאי.
שלושה פרטים קטנים שחוזרים בשאלות של מתפללים.
מה אומרים כשלא יודעים את שם האב
מזכירים את הנפטר בשם שבו הוא היה ידוע, ומי שמסתפק איך לומר שואל את הרב לפני החג.
אפשר להוסיף תואר כמו "ר'"
רבים אומרים "אַבָּא מוֹרִי ר' פלוני בן ר' פלוני", כדרך כבוד. מה שחשוב הוא שהשם ייאמר בפירוש.
מכינים פתק לפני החג
ביום טוב אסור לכתוב, ולכן מי שחושש לשכוח שמות של סבים או קרובים רושם אותם על פתק לפני כניסת החג, ומניח אותו במחזור.
מי שמזכיר בתפילת יזכור לאבא את שם אביו, יכול להזכיר אותו באותו שם גם בתפילה לאזכרה שנתית שנאמרת ביום השנה, שם הנוסח ארוך יותר ונאמר ליד הקבר או בבית הכנסת.
לקיים את הצדקה שקיבלתם ביזכור
הצדקה שנדרתם בעבור אבא או אמא יכולה להגיע ישירות לתלמידי חכמים שלומדים בכולל של אור הרשב"י לעילוי נשמתם, ולמשפחות נזקקות.
עמותה רשומה 580228930 · אישור סעיף 46 לזיכוי במס · 100% ליעד, בלי דמי ניהול · הכסף מגיע ישירות לתלמידי חכמים נזקקים ולמשפחות נזקקות
אל מלא רחמים אחרי יזכור, לאיש ולאישה
אחרי שכל אחד סיים לומר את הפסקאות על בני משפחתו, החזן אומר "אֵל מָלֵא רַחֲמִים". בהרבה בתי כנסת המתפללים מוסרים לגבאי מראש את שמות הנפטרים, והחזן מזכיר אותם בזה אחר זה. בנוסח שבמחזור כתוב "בַּעֲבוּר שֶׁנָּדְבוּ צְדָקָה", משום שהחזן אומר אותו בשם מי שנדרו.
אל מלא רחמים לאיש
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁנָּדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשָׁלוֹם, וְנֹאמַר אָמֵן:
אל מלא רחמים לאישה
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת (פלונית בת פלוני) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, בַּעֲבוּר שֶׁנָּדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָהּ, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָהּ, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֶהָ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ, ה' הוּא נַחֲלָתָהּ, וְתָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבָהּ בְּשָׁלוֹם, וְנֹאמַר אָמֵן:
"אֵל מָלֵא רַחֲמִים" נאמר גם בהלוויה, באזכרה וביום השנה, ולכן רבים מכירים אותו מבית העלמין. ביזכור הוא נאמר כחלק מהזכרת הנשמות של הקהל כולו. מי שמחפש את הנוסח שנאמר ביום השנה לפטירה, יחד עם פרקי התהילים, ימצא אותו בעמוד על אזכרה שנה ראשונה.
מתי אומרים יזכור, ומועדי הזכרת נשמות בשנה הקרובה
בקיצור שולחן ערוך מובא שמזכירים נשמות ביום הכיפורים, וגם "בְּיוֹם אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח וּבְיוֹם שֵׁנִי דְשָׁבוּעוֹת וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת". הטעם לשלושת החגים הוא שקוראים בהם בתורה את פרשת "כָּל הַבְּכוֹר", ושם כתוב "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ". כיוון שנודרים בהם מתנות לצדקה, נהגו לתת אותן בעבור הנשמות.
מי שמחפש תפילת יזכור בחגים יראה שבישראל, שבה יום טוב אחד, יזכור של שבועות נאמר ביום החג עצמו, ויזכור של סוף פסח בשביעי של פסח. בחוץ לארץ אומרים אותו ביום השני של שבועות ובאחרון של פסח, כפי שכתוב בקיצור. הטבלה מרכזת את מועדי ההזכרה בשנה וחצי הקרובות.
| המועד | בארץ ישראל | בחוץ לארץ |
|---|---|---|
| אחרון של פסח תשפ"ז | יום רביעי, כ"א בניסן, 28.4.2027 | יום חמישי, כ"ב בניסן, 29.4.2027 |
| שבועות תשפ"ז | יום שישי, ו' בסיון, 11.6.2027 | שבת, ז' בסיון, 12.6.2027 |
| יום הכיפורים תשפ"ח | יום שני, י' בתשרי, 11.10.2027 | יום שני, י' בתשרי, 11.10.2027 |
| שמיני עצרת תשפ"ח | שבת, כ"ב בתשרי, 23.10.2027 | שבת, כ"ב בתשרי, 23.10.2027 |
| אחרון של פסח תשפ"ח | יום שני, 17.4.2028 | יום שלישי, 18.4.2028 |
| שבועות תשפ"ח | יום רביעי, 31.5.2028 | יום חמישי, 1.6.2028 |
כל יום טוב מתחיל בערב שלפניו, אבל יזכור עצמו נאמר בבוקר, אחרי קריאת התורה וההפטרה ולפני שמחזירים את ספר התורה להיכל. בהרבה בתי כנסת הגבאי מכריז כמה רגעים לפני, כדי שמי שיוצא יספיק לצאת ומי שנשאר יפתח את המחזור בעמוד.

מי ששם לב שבחודש מסוים חלים גם יום השנה של אביו וגם אחד ממועדי היזכור, אומר את שניהם. יזכור הוא הזכרה של כל הנפטרים בקהילה, ויום השנה הוא יום אישי לנפטר אחד, שבו נוהגים לומר קדיש, ללמוד משניות ולעלות לקבר.
למה נודרים צדקה ביזכור ומה פירוש בלי נדר?
הצדקה היא לב התפילה. בכל פסקה של יזכור נאמר "בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ", ורק אחר כך "בִּשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ".
כלומר הבקשה שהנשמה תהיה צרורה בצרור החיים נשענת על הצדקה שהחי מקבל על עצמו בשבילה. זו גם הסיבה שבתפילת יזכור להורים אין משמעות לאמירה בלי כוונה לקיים אחר כך.
למה צדקה של החי מועילה למת? בקיצור שולחן ערוך כתוב "וּמוֹעִילָה הַצְּדָקָה בַּעֲבוּר הַמֵּתִים, כִּי ה' בּוֹחֵן לְבָבוֹת, שֶׁאִם הָיָה זֶה הַמֵּת חַי, גַּם כֵּן הָיָה נוֹתֵן צְדָקָה". והמשנה ברורה מוסיף שאפילו אם הנפטר היה עני, די בכך שהיה טהור לב ורוצה לתת. ועוד כתב שם שכשהבן נותן בעד אביו, בכל אופן הדבר מועיל להקל את דינו, משום ש"ברא מזכה אבא".
ולמה "בלי נדר"? בקיצור שולחן ערוך (סימן סז סעיף ג) כתוב שצריך להיזהר שלא לנדור שום דבר, ואפילו צדקה. ולכן "כְּשֶׁמַּזְכִּירִין נְשָׁמוֹת, שֶׁנּוֹדְרִין לִצְדָקָה, יֵשׁ לוֹמַר בְּלִי נֶדֶר". המילים האלה כבר מודפסות בתוך הנוסח, וכל מה שנשאר לעשות אחרי החג הוא לקיים את מה שקיבלו.
מה עושים בפועל אחרי יזכור. נוהגים לתת את הצדקה סמוך לחג, אחרי צאתו, למטרה שיש בה זכות לנשמה. רבים בוחרים לתת לתלמידי חכמים וללומדי תורה, כי מצוות התורה שנלמדת בזכותם נזקפת לעילוי הנשמה. מי שמחפש רעיונות נוספים יכול לקרוא מה עושים לעילוי נשמת הנפטר במשך השנה.
יש מי שבוחר לקיים את הצדקה בדרך קבועה, כמו החזקת אברך שלומד בכל יום לעילוי נשמת ההורים. אחרים מעדיפים לתת צדקה לעילוי נשמה בכל אחד ממועדי היזכור, כך שמה שקיבלו בבית הכנסת מתקיים ארבע פעמים בשנה.

מי אומר יזכור ומי יוצא מבית הכנסת?
יזכור אומר כל מי שאיבד אב או אם, וגם מי שאיבד קרוב אחר, סב, אח או בן זוג. כל אחד אומר את הפסקאות של משפחתו בלחש, ממקומו בבית הכנסת.
בקיצור שולחן ערוך מובאים שני מנהגים בעניין היציאה. הראשון, "מִי שֶׁיֶשׁ לוֹ אָב וָאֵם, יוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁעַת הַזְכָּרַת נְשָׁמוֹת". השני, "שֶׁבְּתוֹךְ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לְמִיתַת הָאָב אוֹ הָאֵם, יוֹצֵא גַם כֵּן מִבֵּית הַכְּנֶסֶת". את הטעם לכך מפנה הקיצור לספר כרם שלמה (אורח חיים סימן תרסח) ולספר שערי אפרים.
אלה מנהגים, ויש בהם הבדלים בין קהילות, בעיקר לגבי השנה הראשונה. יש מקומות שבהם האבל בשנה הראשונה נשאר ואומר יזכור, ויש מקומות שבהם הוא יוצא כפי שכתב הקיצור. מי שאינו יודע מה המנהג בבית הכנסת שלו, שואל את הרב. מי שיוצא ממתין בחוץ עד שהגבאי או הרב מסמנים שהזכרת הנשמות הסתיימה, וחוזר להמשך התפילה.
מי שנמצא בתוך שנת האבל אומר בינתיים קדיש בכל תפילה, ומי שאינו יכול לעמוד בכך ממנה שליח שיאמר במקומו.
גם אחרי שנת האבל רבים ממשיכים לבקש קדיש ביום השנה ובימי היזכור. מי שמתלבט מה נוהגים אחרי י"ב חודש ימצא את ההלכות בעמוד על אמירת קדיש לאחר שנה.
אמירת יזכור בבית או בלי מניין
המקום הטוב ביותר לומר יזכור הוא בבית הכנסת, עם הציבור, אחרי קריאת התורה. אבל בשונה מהקדיש, הפסקאות של יזכור הן תפילה אישית ואינן דבר שבקדושה, ולכן הן אינן תלויות במניין של עשרה.
מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת, בגלל מחלה, גיל או שהוא רחוק מקהילה, נוהג לומר את הפסקאות בביתו באותו יום, בשעות הבוקר. כך אפשר לקיים תפילת יזכור לאבא ולאמא גם בלי ציבור, מתוך המחזור או מתוך הנוסח שבעמוד הזה, יחד עם קבלת הצדקה. מי שמסתפק אם לומר בבית, שואל את הרב.
מה שאי אפשר לעשות לבד הוא לומר קדיש. קדיש הוא דבר שבקדושה ונאמר רק בעשרה, ולכן מי שאינו יכול להתפלל במניין כל יום, יכול לבקש שתלמיד חכם יאמר אותו במקומו בבית המדרש, כמו אמירת קדיש בתשלום שאנחנו מסדרים בכולל של אור הרשב"י.
בני משפחה בחוץ לארץ שאינם קוראים עברית בשטף יכולים לומר את הנוסח באנגלית, עם השמות העבריים. לשם כך יש באתר עמוד נפרד עם תעתיק ותרגום, Yizkor prayer באנגלית.
מנהג ספרד ונר הנשמה ביום הכיפורים
בקהילות ספרד ועדות המזרח, השכבה
הנוסח בעמוד הזה הוא יזכור נוסח אשכנז. בהרבה קהילות ספרד ועדות המזרח מזכירים את הנפטרים בתפילת השכבה, בקשת רחמים לאיש או לאישה שהחזן אומר, לרוב אחרי עלייה לתורה וביום הכיפורים. המנהגים שונים מקהילה לקהילה, וכל אחד נוהג לפי הסידור והרב שלו. את הנוסח המלא ניתן למצוא בעמוד על השכבה לאיש ולאישה.
נר נשמה לאבא ולאמא
הרמ"א בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרי סעיף ד) כתב בשם הכל בו שנוהגים להדליק ביום הכיפורים "נר נשמה לאביו ולאמו שמתו", והוסיף "וכן נכון". את הנר מדליקים לפני כניסת הצום, כי ביום הכיפורים עצמו אסור להדליק, והוא דולק במשך היום עד היזכור ואחריו. על נר כזה אין מברכים.
רבים מדליקים נר נשמה גם לפני שאר ימי היזכור וביום השנה. ביום טוב שאינו יום הכיפורים, כשמבקשים להדליק נר כזה מאש קיימת, שואלים את הרב איך לנהוג.
שאלות ותשובות על תפילת יזכור
מה הנוסח של תפילת יזכור לאבא?
לפי המחזור נוסח אשכנז אומרים "יִזְכּוֹר אֱלֹקִים נִשְׁמַת אַבָּא מוֹרִי (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ", וממשיכים "בִּשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים" עד "וְנֹאמַר אָמֵן". הנוסח המלא והמנוקד מופיע בעמוד למעלה.
מה אומרים בתפילת יזכור לאמא?
אותו נוסח עם המילים שנוגעות לה, "נִשְׁמַת אִמִּי מוֹרָתִי (פלונית בת פלוני) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָהּ, וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשָׁהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים". מי שהתייתם משני הוריו אומר את שתי הפסקאות.
מתי אומרים יזכור?
לפי קיצור שולחן ערוך מזכירים נשמות ביום הכיפורים, באחרון של פסח, ביום השני של שבועות ובשמיני עצרת. בארץ ישראל, שבה יום טוב אחד, אומרים יזכור בשביעי של פסח ובחג השבועות. יזכור נאמר בבוקר, אחרי קריאת התורה.
האם אומרים יזכור בשנה הראשונה לפטירה?
בקיצור שולחן ערוך כתוב שנוהגים שבתוך השנה הראשונה לפטירת האב או האם יוצאים מבית הכנסת בשעת הזכרת נשמות. יש קהילות שנוהגות אחרת, ולכן מי שנמצא בשנה הראשונה שואל את הרב מה המנהג במקומו.
מי שהוריו בחיים, האם נשאר בבית הכנסת ביזכור?
לא. לפי המנהג שהובא בקיצור שולחן ערוך, מי שיש לו אב ואם יוצא מבית הכנסת בשעת הזכרת נשמות, וחוזר אחרי שהיא מסתיימת.
כמה צדקה נותנים ביזכור?
אין בהלכה סכום קבוע. הטעם שמזכירים נשמות בחגים הוא הפסוק "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ" שנקרא בהם, ולכן כל אחד נותן כפי יכולתו, אחרי החג, למטרה שיש בה זכות לנשמה כמו החזקת לימוד תורה.
אפשר לומר יזכור בבית בלי מניין?
הפסקאות של יזכור הן תפילה אישית ואינן דבר שבקדושה, ולכן הן אינן תלויות במניין. מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת נוהג לומר אותן בביתו באותו בוקר. קדיש, לעומת זאת, נאמר רק בעשרה.
מה ההבדל בין יזכור לאל מלא רחמים?
יזכור הוא הפסקאות שכל אחד אומר בעצמו על בני משפחתו. אל מלא רחמים הוא תפילה שהחזן אומר אחריהן, בשם מי שנדרו צדקה, ובה הוא מזכיר את שמות הנפטרים. אותה תפילה נאמרת גם בהלוויה, באזכרה וביום השנה.
האם בני ספרד אומרים יזכור?
בהרבה קהילות ספרד ועדות המזרח מזכירים את הנפטרים בתפילת השכבה, שהחזן אומר לאיש או לאישה, ולא בנוסח יזכור של אשכנז. כל אחד נוהג לפי הסידור והרב של קהילתו.
האם מדליקים נר נשמה ביום הכיפורים?
כן. הרמ"א בשולחן ערוך (אורח חיים תרי, ד) כתב שנוהגים להדליק ביום הכיפורים נר נשמה לאב ולאם שנפטרו, וכן נכון. מדליקים אותו לפני כניסת הצום, בלי ברכה.
מי שלא בטוח אילו פסקאות נוגעות לו יכול לחזור לשאלון הקצר שבראש המדריך.
לסיכום, תפילת יזכור להורים היא כמה שורות שכל אחד אומר על הוריו וקרוביו, ארבע פעמים בשנה, וכל כוחה בצדקה שמקבלים בה. מי שמכין מראש פתק עם השמות, יודע מתי בדיוק אומרים אותה ומקיים אחרי החג את מה שקיבל, עושה לנשמת הוריו את מה שהם היו רוצים שיעשה.
הנשמה ממשיכה לעלות בכל קדיש שנאמר עליה
אצלנו בכולל של אור הרשב"י, תלמידי חכמים אומרים קדיש על יקירכם בשלוש תפילות ביום, במניין קבוע, לאורך שנת האבל וביום השנה, ואפשר לשלב לימוד משניות ותיקון נפטרים.
עמותה רשומה 580228930 · אישור סעיף 46 לזיכוי במס · 100% ליעד, בלי דמי ניהול · הכסף מגיע ישירות לתלמידי חכמים נזקקים ולמשפחות נזקקות






